ארכיון קטגוריית ’פרופ’ גלעד צוקרמן‘

הבלשן הולך יחף

Sunday, 31 בOctober, 2010

פוסט של ד"ר תמר עילם גינדין ופרופ' גלעד צוקרמן. ביום שלישי 9.11.2010 אמור להיפתח ברחובות קורס משותף של גלעד ותמר בנושא השפה שאנו דוברים. תעשו טוב, תפיצו לכל מי שעשוי להתעניין (או להעביר) מרחובות והסביבה. הולך להיות כיף. אמנם אטימולוגיה היא לא הענף הכי נחשב היום בבלשנות, אבל היא בהחלט הענף הפופולרי ...

נועה תנוע כי דרכיה דרכי נועם

Monday, 22 בFebruary, 2010

נועה תנוע כי דרכיה דרכי נועם / פרופ' גלעד צוקרמן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה את השמות הנפוצים ביותר בקרב תינוקות. מדוע השמות נועם (לְבן) ונועה (לְבת) תופסים מקום פופולארי כל כך אצל הורים צעירים בישראל של היום? כמו תמיד, קיימות מספר סיבות בו-זמנית מלבד יסוד המזל הניכר באופנות המתחלפות. היריעה ...

יצירת שורשים תנייניים

Thursday, 4 בFebruary, 2010

יצירת שורשים תנייניים / פרופ' גלעד צוקרמן אחת משיטות ההעשרה הלקסיקאלית הפנימית (מתוך השפה עצמה), המתמודדת עם המחסור החמור בשורשים עבריים, היא יצירת שורשים תנייניים. קחו, לדוגמה, את המילה הישראלית "מיקום", הנגזרת מהשורש הישראלי מ.ק.מ, שנסחט מהמילה "מקום", שמקורה עברי מקראי וששורשה הוא ק.ו.מ "לעמוד". להלן תרשים המתאר את השלשלות העניינים: שורש1  ...

מקורות העשרה לקסיקאלית

Wednesday, 13 בJanuary, 2010

מקורות העשרה לקסיקאלית בשפה הישראלית / פרופ' גלעד צוקרמן אחת הבעיות שהיה על מחיי השפה העברית להתמודד עימן הייתה החללים הלקסיקליים בעברית, שלא היו חללים סמנטיים, אלא מקרים בהם טהרנים ניסו לדחוק את רגליהן של מילים אורחות, מילים "זרות" (הסגלות פונטיות) וכן מילים שאולות (הסגלות מורפו-פונמיות) לא רצויות. הטהרנים ניסו להשתמש ...

אטימיתולוגיה #2 – פסיבית לעומת פרודוקטיבית

Thursday, 22 בOctober, 2009

אטימיתולוגיה פסיבית לעומת אטימיתולוגיה פרודוקטיבית גלעד צוקרמן לאטימיתולוגיה #1, לחץ כאן. במקרה של ארטישוק, מעניין הוא שהאטימיתולוגיה ارضيّ  شوكيّ "ארד'י שוכִּי" (אדמתי קוצני) עצמה הפכה למילה שגורה בסוריה, בלבנון ואף בצפון ישראל, שמשמעותה "ארטישוק". במקרה זה, אם כן, האטימיתולוגיה היא לא רק פסיבית (בדיית מעשייה, סיפור משעשע אך חסר כל שחר למציאות, ...

אטימיתולוגיה – אטימולוגיה עממית #1

Monday, 19 בOctober, 2009

אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית): ממוצא המינים למוצא המילים גלעד צוקרמן הבוקר לקחתי את בני בן השנתיים, ג'וליו שינגטיאן יהודה צוקרמן, שכמו השפה הישראלית גם הוא Jewrasian (יהודי אירו-אסיאתי), לארוחת בוקר בניו-פארם (New Farm) בברית' בין הבת'רים (ראו בראשית ט"ו), הלא היא בריסביין (הבשרים) שבקווינסלנד, אוסטרליה. (אימו הסינית נותרה בבית עם בנינו הרך, ג'ובאני ...

האם ישראלים מבינים את התנ”ך?

Sunday, 11 בOctober, 2009

האם ישראלים מבינים את התנ"ך? מאת פרופ' גלעד צוקרמן. הבלשן אדוורד אולנדורף אמר לי פעם שאם ישעיהו היה מקשיב לישראלים הוא היה מבין אותם בלי בעייה. אומנם לעומת אולנדורף אני עול ימים, אבל אני חושב שהוא טועה בגדול. אלא אם כן הוא התכוון לליבוביץ', שגם הוא היה נביא, לישעיהו לא היה אפילו ...

טרמינולוגיה

Sunday, 6 בSeptember, 2009

טרמינולוגיה / פרופ' גלעד צוקרמן (5 ספטמבר 2009) לאחרונה פנה אליי פרופסור ותהה איך זה שאני מצד אחד נותן לדובר הילידי לדבר איך שהוא רוצה, ומצד שני מתעקש על השם "ישראלית". הפרופסור רצה לומר שמחד גיסא אני דסקריפטיביסט (תארן) ומאידך גיסא פרסקריפטיביסט, או אף פוריסט (טהרן). התוצאה הבלתי-נמנעת, לדעתו: סתירה בלתי ...

יצירתיות הסלנג הישראלי / פרופ’ גלעד צוקרמן

Sunday, 16 בAugust, 2009

להלן קטע קצר שכתב פרופ' גלעד צוקרמן במיוחד עבור דורבנות. הקטע מהווה הקדמה לטורו האישי שעתיד להופיע בדורבנות על לקסיקולוגיה (חקר משמעות המילים). יצירתיות הסלנג הישראלי פרופ' גלעד צוקרמן מה שמכונה דיבור לא-סטנדרטי הוא לעיתים קרובות יצירתי ומחוכם לא פחות מכל המצאה מתקדמת של האקדמיה ללשון עברית. דוגמאות ברורות הן "פצצות לגבות", "חבל על ...