בשבועיים האחרונים למדתי שלוש מילות סלנג שלא הכרתי קודם, עם אטימולוגיות משעשעות.

ארז וולף כותב על המילה נוגרי, בסלנג אינטרנטי. משמעות המילה קצת רקורסיבית.
יש בדיחידת קרש שהולכת ככה:

.Angry and hungry are two words that end in -gry
.There are three words in the English language
?What is the third word

התשובה היא "language", שהיא המילה השלישית בצירוף "the English language".
עקרונית אין מילה שלישית באנגלית שמסתיימת ב-gry.
בעצם יש: מ-Nugry, שזה הלחם של newbie + מישהו ששואל את השאלה הזאת בקבוצות פאזלים וחידות.

פַּיְזָן, בסלנג של בה"דים, כולל נטיות: פייזנות, מתפייזן וכו'.

המשמעות יותר ברורה אחרי שמסבירים את האטימולוגיה:

פ"ז זה פופלריות זולה, ופייזן הוא מי שעושה מעשים כדי לזכות בפופלריות זולה, בד"כ מדריך שעושה דברים כיפיים לחניכים. אני מנועה מלתת דוגמאות בשלב זה.
אני הייתי בטוחה שזה משקל של בעלי מקצוע או תכונות (שקרן, רקדן), ותהיתי מאין הגיעה ה-י' לשורש. אולי החבר'ה היו צריכים שורש של שלוש אותיות והוסיפו י' באמצע, כי (לא שהם חשבו על זה במודע, אבל) בעברית הרבה פעמים כשמופיעות רק שתי אותיות מהשורש, האות הנסתרת היא ע' הפועל שהיא י' (טס – טיס, שר – שיר וכו').

אחר כך חשבתי שאולי ה-יי זה חיקוי של הגרשיים ב-פ"ז.
האטימולוגיה שהוסברה לי הייתה הרבה יותר פשוטה: פ"ז מבטאים פֵּי זין, והמילה פייזן פשוט מכילה את כל האותיות האלה.

ראס בן אמו במשמעות "על אפו ועל חמתו".

זוהי מטאנליזה של ערבית غَصبًا عَنهُ, שמבוטא במבטא ישראלי כ-רַסְבַּן עַנוֹ (התעתיק המדויק הוא ע'צבא ענה). غَصبًا הוא תואר הפועל שנגזר מהמילה ע'צב שמשמעותה עצבים, ו- غَصبًا عَنهُ זה בעצם "באופן שמעצבן אותו".

את זה למדתי בהרצאת העשרה שנתתי בנושא דיגלוסיה (דו-לשוניות) כאשר דיברתי על אטימולוגיה עממית כתוצאה של מטאנליזה.

הדוגמה האהובה עליי של מטאנליזה מערבית לעברית היא אבו ג'ראס, מערבית وَجع الرأس וג'ע א-ראס, כאב ראש (וג'ע מאותו שורש שמי של עברית יגע, ראס זה כמובן ראש), ועכשיו גם ראס בן אמו ייכנס לפנתיאון.

ד"ר תמר עילם גינדין,
הרצאות העשרה בנושאים ייחודיים.

אל תשכחו לבוא ביום חמישי לבית יד לבנים ברעננה לשמוע את ד"ר תמר עילם גינדין מרצה (בהתנדבות).