מחזיר

(הצבעות: 55)

פורסם ב-2011-02-13 – 19:32 | מאת

עצם שניתן למחזרו.

– “תגיד, אלומיניום זה מחזיר או לא מחזיר?”
– “וואלה, התקלת אותי.”

נתרם ע”י: טלי רובינשטיין.

  1. 20 תגובות על ”מחזיר“

  2. 2011-02-13, 21:20

    מאת ל.ל.

    מצד אחד- חמוד.
    מצד שני, שפרה אמרה פעם, איפהשהוא, שלהכניס שורש למשקל זה לא דורבן.
    והצד החשוב ביותר- זה בעייתי.
    לקח לי רגע להבין למה זה לא יושב טוב, אבל עליתי על זה:
    בקצרה, הוכנס כאן שורש למשקל לא מתאים לו. המילה הרצויה כאן היא “מתמחזר”.
    ולהסבר הארוך:
    לכאורה, נעשה כאן שימוש במשקל קטיל, שמשמש בעברית חדשה לתאר משהו שניתן או עלול. דליק הוא שאפשר להדליק אותו או עלול להידלק, שפיט הוא שניתן לשפוט אותו.
    למשקל הזה, שבדרך כלל דורש שורש משולש, הוכנס שורש מרובע (תנייני), שזה דבר בעייתי בפני עצמו, ועוד יותר- הוא מתחיל באות- מ’! שהיא בעייתית כתחילית בעברית. למה, אתם שואלים? כי היא משמשת חלק מהמשקלים, ובדוגמה זו- יש משקל מקטיל. בעצם, יש בניין הפעיל, שבהווה התחילית שלו היא- מ’, שיש לו משמעות פועלית ומשמעות שמית.
    למילה זו בעצם כבר משמעות כפולה בשפה העברית: אחת מאוד תדירה (מתי אתה מחזיר לי את האוטו?), ואחת בשימוש שמי, יותר נדיר (כרגע עולה לי רק מחזיר אור).
    לפואנטה, השילוב של המשקל קטיל, עם השורש מחז”ר, יוצר בעית משמעות, שאין לדוברים הילידים יכולת מהירה לקלוט אותה.
    עדיף משקל שיכול להכיל שורש מרובע בלי מאמץ, נניח התפעל(מתמחזר).
    קר לי.

    ציון תגובה: 13
  3. 2011-02-13, 21:38

    מאת איש

    וואו,‏ חברים,‏ ל.ל.‏ ראוי לתשואות.‏ ללא טיפת סארקזם.

    ציון תגובה: 0
  4. 2011-02-13, 22:55

    מאת אסף שגיא

    להכניס שורש למשקל זה כן דורבנה. זו דרך מאוד לגיטימית להמציא מילה, וזה מה שמייחד את השפות השמיות.

    כן, אפשר לעשות משחקי מילים א-לה יעקב פרוינד ואפשר גם להלחים עד מחר. אבל שורש+משקל/בנין זה מקובל במחוזותינו.

    ציון תגובה: 4
  5. 2011-02-14, 00:02

    מאת מילהאוס

    מה של.”א
    אסף, הבעיה שזה קל מדי וממילא מדברים ככה ב”עברית”.
    לדוגמא: תחזיק – ניתן לתחזוקה (ויש עוד עשרות דוגמאות)

    עצם זה שהמילה החדשה אינה חוקית בעברית לא הופך אותה לדורבן או ל”מילה חדשה” (ההטיה לסביל לא חוקית ברוב המקרים בשפה העברית)

    להטות מילים במשקלים שונים זה לא משחק מילים.

    ספציפית פה זה גבולי כי ההטיה מתלבשת על מילה אחרת (כמו גם ב http://www.dorbanot.com/45133 ) אז אפשר לטעון שזה תת זן של דורבן מסוג השאלת מושג קיים.

    ציון תגובה: 1
  6. 2011-02-14, 01:08

    מאת CobeAnan

    פניתי לחברת אמניר, כדי לבדוק אם קרטון הוא מחזיר.
    נאמר לי כי הוא מחזיר בתשובה שקיבלתי.

    ציון תגובה: 4
  7. 2011-02-14, 04:00

    מאת אסף שגיא

    מילהאוס, אולי מחזיר זו לא דורבנת הדגל כדי לייצג שימוש בשורש ומשקל, אבל דרך היצירה הזו עדיין לגיטימית לחלוטין.

    ציון תגובה: 1
  8. 2011-02-14, 04:54

    מאת ארדן ג.

    ואת המחזיר לא תאכלו כי טמא הוא לכם

    ציון תגובה: 3
  9. 2011-02-14, 09:38

    מאת מילהאוס

    הויכוח אם דורבן הוא לגיטימי או לא כנראה אף פעם לא יוכרע. (יש אפילו כאלו שחושבים שאבנר הוא דורבן טוב)
    הנקודה היא שזה קל מדי. תקרא פה את הכלל של הערס (ה’ יקום דמו) http://www.dorbanot.com/35694#comment-36702

    דוגמאות נוספות:
    פחית – ניתן להפחתה
    סביר – ניתן לסבור אותו
    וכו’ כו’

    ציון תגובה: 2
  10. 2011-02-14, 10:13

    מאת המשפט העליון

    הטייה למשקל יכולה להיות דורבנה טובה אם יש בה חביבות ומכילה חידוש כלשהו – בצליל או בפרשנות – ו”לתשלם” אליו הפנה מילהאוס יוכיח…
    במקרה של “מחזיר” התנאים הנ”ל אינם מתקיימים וזו אכן דורבנה כושלת, אפילו ללא ההרצאה החשובה של ל.ל. שליט”א.

    ציון תגובה: 3
  11. 2011-02-14, 11:42

    מאת אסף שגיא

    ולהשתנקל: http://www.dorbanot.com/2159

    אבל כן, מילהאוס, אתה צודק שזה כנראה לעולם לא יוכרע. לכן אני שמח שיש בידי את הכוח לפחות להציג שורשים ומשקלים מדי פעם כשעולה מילה טובה.

    ציון תגובה: 0
  12. 2011-02-14, 12:13

    מאת Diftong

    מילהאוס, המשמעות שהצעת לסביר נשמעת לי כמו המשמעות המקורית. האמנם?

    ציון תגובה: 0
  13. 2011-02-14, 12:21

    מאת איש

    “מחזיר אהבות קודמות” של קנז מקבל פרשנות חדשה.

    ציון תגובה: 2
  14. 2011-02-14, 12:23

    מאת טלי רובינשטיין

    הויכוח לוהט, אבל בינתיים מילה אלטרנטיבית למשהו שניתן למחזרו לא קיימת.
    לעומת זאת אף פעם לא מצאתי את עצמי מחפשת מילה כדי לתאר משהו שניתן להפחתה, וגם אין לי מושג מה זה אמור להביע.
    ובנוסף, “סביר” ככל הידוע לי אכן אומר שניתן לסבור אותו: “סביר שגם השנה הבאה תהייה שנת בצורת” = ניתן להניח או לסבור כך.

    ואסיים בחיוך.
    :)

    ציון תגובה: 0
  15. 2011-02-14, 12:37

    מאת קולמוס בר קסת

    משהו שניתן למחזרו – “בר מיחזור”.

    זה יכול להיות שם של בר, אם מישהו פה מתכנן לפתוח בר חדש.

    אם השם הזה תפוס, תקראו לו “בר קסת”.

    ציון תגובה: 2
  16. 2011-02-14, 13:38

    מאת מילהאוס

    דיפתונג, טלי שאלה טובה. הסביר ב”סביר שיהיה גשם” לא מגיע מהמילה מהסתברות?

    ציון תגובה: 0
  17. 2011-02-14, 14:01

    מאת ל.ל.

    רק למען ההבהרה, בסה”כ אני בעד שיוכנסו מילים למשקלים ויצרו דורבנות, כל עוד זה אכן מחדש. לתשלם הייתה אחת המילים הגאוניות שנוצרו פה, ואני אפילו משתמשת בה.
    רק טענתי שיש בעיה ספציפית בצירוף השורש ומשקל האלו. כמו שנאמר- צמל”ז.
    חוץ מזה, זה ידוע שעושים גרביים מפחיות.

    ציון תגובה: 0
  18. 2011-02-14, 16:03

    מאת Rill

    מבחינתי השיקול הוא “האם זה שימושי, וחדש”.

    השורה התחתונה היא: האם אפשר להשתמש בדורבנה? האם אנשים תופסים במה מדובר?
    הלחמים, הטיות, ממבות – אם זה נקלט זה טוב.

    גם “חיוך ושכחנו” משפר את המורל הלאומי, ויש לו זכות קיום מסויימת, אבל רק בתור הריבה ולא הלחם.

    אם זה מסורבל, בלתי ניתן לביטוי או בלתי מובן – אפשר לוותר.

    ציון תגובה: 0
  19. 2011-02-15, 00:18

    מאת naomi

    קיצ, אם זה היה חזיר זה היה לפחות מצחיק.

    ציון תגובה: 0
  20. 2011-02-15, 01:08

    מאת ענבל ל

    מִחְזוּרִי.
    “כל סוגי הקרטונים הם מִחְזוּרִיִים”.

    ציון תגובה: 1
  21. 2011-02-16, 01:15

    מאת מילהאוס

    בעקבות שיחה שהיתה לי עם הערס אני רוצה לחדד את הטיעון של “ממילא מדברים ככה בעברית”.

    אנשים ממילא משתמשים בהטיה לסביל (ובהטיות מקובלות אחרות) ביום יום.
    משפטים כמו “הפיסטוק הזה לא קליף” או “הטבק הזה לא עשין” נמצאים בשימוש יומיומי.

    אז כן Rill, זה שימושי וחדש אבל לא צריכים את דורבנות בשביל זה. זה נוצר באופן טבעי בשפה.

    ציון תגובה: 1

הוספת תגובה