פקח שתפקידו למנוע ממדרכות העיר מלהתמלא במוקשי רגל. תפקידו גם כולל להקפיד על רצועה לכל כלב, שקית בידו של ההולך וכו’.

הלחם של המילים “פקח” ו-“חרא”, כאשר ה-“חרא” מתייחס הן למקור פרנסתו (הרווחי) של הפקח, והן לאופיו הנקמני.

“רקסית! רקסית! בואי הנה! בואי, מותק, בו… שיט! הנה הפקחרא! מהר, כסי את הקקי!”

נתרם ע”י: תומרשף.
מקור: תומרשף.