סיפור המופיע בתקשורת, המציג את המצב בצורה המעוררת דאגה על ידי הגזמה והדגשה של הצדדים הרעים שלו.
כתוצאה מהשד העיתונאי נוצרת אצל הקוראים אמונה שלמען בטחונם הם חייבים לעקוב אחרי ההתפתחויות באופן יום יומי, ובכך מכירות העיתונים והרייטינג של החדשות צומחים.
– “שמעת, הלוח של המאיה נגמר בעוד שנתיים ועולם ייחרב!
– “תרגע. זה סתם שד עיתונאי. זוכר את באג 2000? תפוצת העיתונים עלתה והמון תוכניתני קובול חזרו מהפנסיה לעוד שנת עבודה במשכורת כפולה. חוץ מזה זה היה ברווז עיתונאי לחלוטין.”
– “כמו שאבא היה אומר: ‘אין שדים!'”
נתרם ע”י: יובל עופר.
מקור: יובל עופר.
2 תגובות על ”שד עיתונאי“
מאת CobeAnan
אמנם לא סגנון הדורבנות שמשכו אותי לאתר- אבל בהחלט ביטוי שימושי והולם.
חימשתי, כי זה בהחלט מסוג הביטויים שעשויים לתפוס.
מאת walrus2
כן, החימוש לא נובע ממבריקות הדורבנה, אלא מהצורך הדחוף להמציא מונח לתופעה, שבסיסה יותר פוליטי מאשר מסחרי… ולהעלות את המודעות אליה.
“אז מה בובה, נוסעים לסיני”
“אבל יחטפו אותנו”
“כן… שד עיתונאי”