מצב שבו נשאר פריט מאכל אחרון בצלחת כיבוד, ולאף אחד לא נעים לסיים אותו.
התוצאה היא שכל אחד לוקח חתיכה קטנה יותר ויותר.
אטימולוגיה: מעולם המתמטיקה – הצורה שבה גרף שואף לאסימפטוטה מבלי ממש להגיע אליה.
ע”ע תיקו פולני, חילוק ארוך.
“אתם תמשיכו את האכילה האסימפטוטית הזאת או שאני אקח את החתיכה האחרונה מהקרמשניט?”
נתרם ע”י: it’s a pune!
16 תגובות על ”אכילה אסימפטוטית“
מאת עבגד יבאור
התיקו הפולני מוצלח יותר, צר לי.
מאת רני אסנת
אכן התיקו מוצלח יותר. דווקא כשקראתי את הערך חשבתי שהמשמעות תהיה “המצב שבו מתקרבים, אבל לא מגיעים לשובע”.
מאת ערס פואטי
עוד בתיכון צחקו עלי שאני אסימפטוטה בגלל איזו חברה שהייתה לי אז. אמרו לי שאני הולך עם עקומה ובחיים לא נוגע בה.
מאת קופי פייטר
מה שאני אוהב בקוראי האתר הזה, זה את העקביות. יבוא לו ערך תמים כדוגמת “דאבל קליק” וכולם יזעקו: “עברית שפה יפה, שאבעס! שאבעס!”, אבל יגיע איזה ערך עם מילים מוזרות כמו “טרנזיטיבי” או “אסימפטוטית”, ויקבלו אותו בברכה כאילו היה איתמר בן אחות”י.
ולמה הדבר דומה? שהרשות השנייה מכריחה בפרסומות בכל פעם שיש מילה לועזית לכתוב את התרגום שלה למטה בקטן, אפילו מילים טריוויאליות כמו “הלו” ו”ביי”. אממה- כשהתחיל כל עידן האפליקציות, הייתה פרסומת שכל הזמן אמרה “אפס”(?Apps) ודווקא זה היה בלי תרגום! ואח”כ אני צריך להתפדח ולשאול מה זה “למעלה” ברבים (טוב שיש לי סבתא שמבינה קצת בגאדג’טים…)
מאת כפרה
חשבתי שזה מישהו שמיישר את העוגה
מאת avishy
אתם מכירים את הניקיון האסימפטוטי? אחרי טאטוא טוב נשאר פס אבק ליד היאה, עוברים עליו שוב ושוב והוא כל הזמן קטן אבל לעולם לא יעלם…
מאת ערס פואטי
יאה לכתוב יעה.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
“אנחנו לומדים מדעי המשחב והנדסה וכל מיני, איזה מגניבים אנחנו. בואו נכתוב ערכים עם מושגים מתמטיים כדי שיראו שאנחנו חכמים”.
הרעיון חביב אבל השימוש במושג אסימפטוטה לא נחוץ ונדחף.
מאת דורי
יענקל’ה, אסימפטוטה זה לא כזה מושג מתמטי מעורפל. נראה לי שאפילו בבגרות 3 יחידות יש חקירת גרף פונקציה עם אסימפטוטה.
לא מתאים לך – לך תלמד מדעי הדשא.
מאת אמו פיליפס
סטודנטית לביולוגיה סיפרה לי פעם איך המרצה למתמטיקה ניסה להדגים הכפלת רב-איבר ברב-איבר. נרשמו צרחות בהלה ומספר התעלפויות עד שהוא חזר בו מכוונתו הנלוזה.
מצד שני, בביולוגיה תמיד יהיו יותר כוסיות מאשר במדעי המחשב. בסדרי גודל.
זה נבדק אמפירית.
מאת איש הבוב
יש משחק ידוע (לפחות בסיירות) שנקרא חזיר קפיטליסטי. המשחק הוא בערך כמו שאתה מתאר אותו – יש מאכל אחרון מסויים שאף אחד לא רוצה לגמור אז מעבירים אותו במעגל במטרה שהוא לא יסתיים. לרוב האדם הראשון לוקח ביס ענק ומשאיר לשאר המעגל להתמודד עם חתיכות הולכות וקטנות. למרבה הפלא בשלב מסוים הפירורים מפסיקים לקון ותחילים לגדול שוב, כנראה בגלל שנופים להם פירורים חדשים מהפה
מאת CobeAnan
אמו- הלכתי בעצתך לחפש כוסיות בביולוגיה. היו שם רק דוחות-מעבדה.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
דורי, למדתי גם וגם וגם, אל דאגה. הכל מתאים לי. אם כבר התעניינת, מחר יש לי מבחן בסטטיסטיקה ל-MA, למפח נפשי. אבל לא צריך לדחוף מושגים בכוח. כמו שאני לא מכניס ערכים מאולצים שקשורים איכשהו למדעי הרוח. מובן שאסימפטוטה היא מושג מוכר יחסית, אבל זה נשמע לי מאולץ ומתחכם. ולא ממש רלוונטי.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
דורי, למדתי גם וגם וגם, אל דאגה. הכל מתאים לי. אם כבר התעניינת, מחר יש לי מבחן בסטטיסטיקה ל-MA, למפח נפשי. אבל לא צריך לדחוף מושגים בכוח. כמו שאני לא מכניס ערכים מאולצים שקשורים איכשהו למדעי הרוח. מובן שאסימפטוטה היא מושג מוכר יחסית, אבל זה נשמע לי מאולץ ומתחכם. ולא ממש רלוונטי.
מאת דורי
לא יודע מה איתך, אבל אני הלכתי ללמוד בפקולטה למדעי הטבע רק בשביל להכניס בכוח מושגים מאולצים ומתוחכמים לשיחה ולהרגיש חכם.
גם קורס קצינים עשיתי רק בשביל הסג’מת.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
וואלה?