קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
הצורך להקיא שמתעורר כאשר רואים, שומעים או מריחים אדם אחר מקיא.
הלחם של “קיא” ו-“אמפטיה”.
“דני הקיא אתמול כל הלילה וכל הרעש והריח עשו לי קיאמפטיה.”
“לרופא טוב אסור שתהיה קיאמפטיה.”
נתרם ע”י: מנטאט.
נושכים את השפה
נושכים את השפה
הצורך להקיא שמתעורר כאשר רואים, שומעים או מריחים אדם אחר מקיא.
הלחם של “קיא” ו-“אמפטיה”.
“דני הקיא אתמול כל הלילה וכל הרעש והריח עשו לי קיאמפטיה.”
“לרופא טוב אסור שתהיה קיאמפטיה.”
נתרם ע”י: מנטאט.
16 תגובות על ”קִיאֶמפטיה“
מאת נעם אבנרי
לא אמפטיה ולא נעליים, זה נגרם מתחושת הגועל.
ע”ע תחרות אכילת הפשטידות ב- Stand by me
(אני מתעב את התרגומים של שמות הסרטים בארץ)
מאת Gretchen-Wii
שיאמפתיה: הרצון לשבור שיאים אחרי שצופים באוסיין בולט באליפות העולם באתלטיקה.
חראמפתיה: הצורך לחרבן אחרי שרואים, שומעים או מריחים מישהו אחר מחרבן (כולל הכלב שלך בזמן טיול בשכונה).
פלאמפתיה: הנטיה להתפלא אחרי שרואים מישהו אחר משתומם למקרא (עוד) ערך בלתי סביר בדורבנות.
לא מתגלגל על הלשון, לא ממש נחשב להלחם, ו-th מתורגם לאות ת’ בעברית ולא לאות ט’.
מאת חבציאלה
זה הלחם זה?
נורא.
מאת jontau
כאילו, ברצינות??
מאת Anonymous
Gretchen-Wii – אם היית “אי” אז היית חוטף שטיפה מ-F.Shine אבל אתה לא – אתה דורבניסט מוביל (שמיני ברשמה) ולכן אף אחד לא יגיד לך כלום. וחוץ מזה ערך מחורבן, כמובן.
מאת סמי
אתם חבורה של אנשים נחמדים.
איזה כיף כאן
מאת נעמי
משס”א
מאת Boojie
“הלחמפתיה” – התשוקה העזה ליצור ערכים מבוססי-הלחמיותר אחרי שאתם רואים אנשים אחרים עושים את זה בדורבנות.
דיסקליימר: כותבת ההודעה אינה אדם נחמד, מעולם לא הייתה ולעולם לא תהיה, ולא משנה כמה אמא שלה תתווכח איתה בנושא.
מאת סמי
Boojie,
“… אחרי שא ת ם רואים אנשים א ח ר י ם עושים את זה ב ד ו ר ב נ ו ת”?!
על אף שאני מצדד בך בלהט (צר לי גברת הרצוג, אבל הילדה צודקת, היא אינה נחמדת) – מי הם “אתם” ומי האחרים? האם את משתייכת לאגודה סודית של שומרי השפה העברית?
האם בעידן פרה-דורבנות לא היה ההלחם חלק מהעברית? רק משנתדרבנו וראינו את אותם “אחרים” יחידיי סגולה התעוררה התשוקה העזה ליצור הלחם?
הכבוד והיקר לאתר חביב ומוערך זה, אך ידוע ומוכר שגולשים ותיקים באתרים מפתחים תחושת בעלות מדומה – אל נא תניחי לעצמך ליפול לרעה חולה זו.
אינך משתייכת לאף מעגל מציאותי שכזה.
נחמדות והעדרה אינה בעייתך. שחצנות? בהחלט!
דבר נוסף, סתירה לוגית בטיעונך – ה”הלחמיותר” הוא מיותר.
“הלחמפתיה – התשוקה העזה ליצור ערכים מבוססי הלחם” התוצאה, לשיטתך היא הלחמיותר , אך בודאי לא מושא החיקוי (האם ה”אחרים” ש”אנחנו” רואים עושים את זה בדורבנות בעצם מייצרים הלחמיותר/ים ?!)
מאת Boojie
“אתם” זה לא “אני”. למה?
ומה שחשוב יותר, למה אתה מסתבך כל כך בהתפלפלויות מיותרות?
אגב, כן, אני נורא שחצנית, אבל אני לא רואה איך זה קשור כאן. כאן השחצנות שלי דווקא ממש לא באה לידי ביטוי, רק האנטיפתיה המולדת שלי. אני מוכנה לשמוע דעות מנוגדות, כמובן, אבל מתוקף היותי שחצנית, סביר להניח שאני אתייחס אליהן בזלזול.
מאת סמי
לדידי הדברים מאד פשוטים וברורים. זה אפילו קצת מביך להסביר שוב את עניין ה”אתם” וה”אני” וכו’… אז אני אוותר, ואבחר להאמין לך כי עבורך העניין מסובך מידיי.
את יכולה לזלזל, מתוקף שחצנותך המולדת, כמה שתרצי, אך אפילו זה לא ישנה את העובדה כי בטיעונך קיימת בעיה לוגית קשה. (כמה נוח להתעלם מזה… כמובן)
מאת סמי
לדידי הדברים מאד פשוטים וברורים. זה אפילו קצת מביך להסביר שוב את עניין ה”אתם” וה”אני” וכו’… אז אני אוותר, ואבחר להאמין לך כי עבורך העניין מסובך קמעא ו/או מפולפל מידיי.
את יכולה לזלזל, מתוקף שחצנותך המולדת, כמה שתרצי, אך אפילו זה לא ישנה את העובדה כי בטיעונך קיימת בעיה לוגית קשה. (כמה נוח להתעלם מזה… כמובן)
מאת Boojie
אני חוששת שהבעיה הלוגית היא בעין המתבונן. או שמא בשכלו.
מאת סמי
הגברת הרצוג,
שנית טעותך בהבנת לוגיקה בסיסית. לזו הרי אין דבר וחצי הדבר עם טעמו או כושרו השכלי של הטוען.הבלבול בין היקש לוגי לדיעה / טעם מן הנפוצות הוא.
תחת להתייחס לטענה – בחרת להתייחס לטוען. כמה נוח, כמה שגוי.
לדאבוני, קצרה היריעה ואין זו הבמה הראויה להטעימך יסודות הלוגיקה.
מאת יאפ
אם מסתכלים על זה בצורה מטאפורית, אז קיאמפטיה זה הצורך שמרגישים כל חברי דורבנות להביע גועל מערך, לאחר שהראשון עשה זאת, מבלי להתייחס לתוכן הערך עצמו.
מאת מנטאט
רגשותי נפגעו…