קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
לקיים יחסי מין בצורה לא פרועה.
– “היה מעולה, אבל אבא שלה היה בבית.”
– “מה עשיתם?”
– “נאלצנו להזדיין בסבלנות.”“אבל אם את באה אלי, רק שתדעי שהגוף שלי מאוד רגיש – ניאלץ להזדיין בסבלנות.”
נתרם ע”י: bravo.
נושכים את השפה
נושכים את השפה
לקיים יחסי מין בצורה לא פרועה.
– “היה מעולה, אבל אבא שלה היה בבית.”
– “מה עשיתם?”
– “נאלצנו להזדיין בסבלנות.”“אבל אם את באה אלי, רק שתדעי שהגוף שלי מאוד רגיש – ניאלץ להזדיין בסבלנות.”
נתרם ע”י: bravo.
11 תגובות על ”להזדיין בסבלנות“
מאת איש
קוויט אובוויוס דיר סר.
מאת קופי פייטר
א”ש, כשיום אחד תכתוב חוקה אילו ערכים לא נכנסים לאתר, נא לצרף את החוק הבא:
* משחק מילים דלוח שסיכוי טוב מאוד שכולם, כולל אני, אתה, דוד שלך, הבסטיונר בשוק, ההומלס על הספסל והפועל הרומני, כבר חשבו עליו פעם – לא יתפרסם באתר.
אתה בהחלט רשאי להשתמש בערך הזה כדוגמה.
כבר היה עדיף הפוך:
– “סליחה, אני מחכה כבר שעה לתור שלי. זרזו את העניינים!”
– “טנטרה, אדוני, טנטרה. מיד נתפנה אליך.
מאת עופר
קופי לא ידעתי שמבחינתך עדיף הפוך.
מאת רני אסנת
אכן אובוויוס.
אבל הזכיר לי את נאומו המפורסם של בגין על ‘מירוץ הזיון’ – להלן ציטוט נבחר: “אבל איך מתעלם ראש הממשלה בימים כאלה ממפנה כזה כלפי מדינת ישראל ועתידה, על רקע של מירוץ הזיון באזור הזה?” (מאי 1966).
מעניק משמעות חדשה ושונה לגמרי ל’חיל חימוש’, לא?
מאת קופי פייטר
עופר, הזכרת לי משהו. פעם, כשהייתי צעיר ויפה, נרשמתי לסוכנות הניצבים TAKE2. איכשהו יצא שהמשימה הראשונה שהציעו לי הייתה ב”החטא ועונשו”, השעשועון הפסיכי של קיציס ופרידמן. אני ועוד שניים היינו צריכים לרקוד עם 3 המתמודדים סלואו, והם היו צריכים לנחש מי ההומו מבינינו. אף אחד מהם לא בחר בי ואני לא ידעתי אם לשמוח כי בכל זאת אני לא (ולא שיש לי בעיה וכו’) או להתבאס כי לא הצלחתי לעבוד עליהם.
כמובן שבחרתי להתבאס. לקחתי את הסטילטו האדומות שלי וחזרתי הביתה שפוף ומאוכזב.
מאת צפרגול
זה האמ-אמא של הכברמילה.
זה כל כך כברמילה שאפילו בבר-המצווה של שמעון פרס כשדוד המלך אמר לבת שבע להזדיין בסבלנות כדי לא להעיר את החותנת היא אמרה לו שזה ענתיקה.
מאת עבגד יבאור
סיפור ששמעתי מיד שלישית הולך בערך ככה:
אחד מבכירינו, כנראה בן גוריון, הלך לבקר מתנדבות שעברו קורס אלחוטניות במסגרת חיל העזר לנשים בצבא הבריטי במלה”ע השניה.
אחת החיילות, לפי האגדה היתה זו אסתר הרליץ, לימים שגרירת ישראל בדנמרק, התרעמה על כך שאין מציידים את החיילות בנשק, ושאלה את בן גוריון: “מדוע אין מנשקים אותנו?”
ענה לה בן גוריון “את וודאי מתכוונת מדוע אין מזיינים אתכן”
והיא ענתה “לא, זה דווקא בסדר”
מאת שפרה צח
ואי אפשר כמובן בלי להזכיר את הקטע המופלא מתוך “סיפור על אהבה וחושך” של עמוס עוז, בו עוז הילד הולך לאסיפת עם של מנחם בגין הנערץ, המטיח בקהל: “הנשיא איזהאואר מזיין את נאצר! בולגנין מזיין את נאצר! כל העולם מזיין יומם ולילה את אוייבנו הערבים… ומי מזיין את ממשלת בן גוריון? וכאן הרים מר בגין את קולו והריע בנצחנות: “לו אני הייתי ראש הממשלה כעת – כולם, כולם היו מזיינים אותנו”
והסוף המר של הילד, שכמובן התפקע מצחוק לתדהמת כל המבוגרים: “סבא הניף את ימינו וסטר לי באבי-אבי על לחיי הימנית, ואחר-כך הרים את שמאלו וסטר על לחיי השמאלית בכל הוח תנופת שנאתו היוקדת לשמאל, ומפני שהיה ימני מאוד בהשקפותיו לא רצה לסיים בשמאל אלא חזר וסטר על לחיי הימנית, לא סטירה חלשלושה-גלותית-פייסנית ברוח תולעת יעקב כי אם סטירת לחי אמיצה, לאומית-נצית, סטירה זקופת קומה ורווית הדר וזעם”.
מאת רני אסנת
שפרה, אכן. והקטע של עמוס עוז כנראה מבוסס על אותו נאום (אמיתי לגמרי) שציטטתי.
מאת שפרה צח
אם כתוצאה מהערך הזה יהיו עוד כמה שיקראו (את סיפור על אהבה וחושך, לא את הנאומים של בגין) – שווה להזדיין כלפיו בסובלנות.
מאת ענבל ל
אכן, אם זה מס שיש עליו (או בזכותו) ערך מוסף, אז נשלמוֹ ברצון.