פורסם ב-2010-09-12 – 09:30 | מאת תומריקו
מצב מתקדם של קלות ראש ושכרון חושים שגורם לרוח שטות וצחוק חסר בסיס ללא שימוש בחומרים מזרזים.
פרפרזה על הביטוי “מצב כפית”.
“וואו, אם היא צוחקת מהבדיחות שלך היא כנראה כבר במצב מצקת.”
נתרם ע”י: תומריקו.
מקור: איילת סטאר.
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
15 תגובות על ”מצב מצקת“
מאת שוקי
תומר, זו לא הכמות זו האיכות!
מישהו מוכן להעלות את הדיון עם מוה”ר אלעד יניב על הנושא..?
מאת Diftong
לא כזה נורא.
היה עוזר אם היה מוגדר יחס בין הערך לבין מצב כפית.
מאת אח שלו
מישהו מוכן להסביר מה זה מצב כפית?
זה קשור למצב כפיות במיטה, או מה?
מאת שרולי גנור
“מַצָּב כָּפִית” זה המצב שלך כשאתה במועדון סאדו-מאזו.
(דרך אגב, שמעתי שאחד מאביזרי ה-SM החביבים הוא דורבנות).
מאת MaorLinn
אם להסתמך על הדמיון הפיזי בין כפית למצקת, אז אין אלא להניח שמצב מצקת זה בדיוק כמו מצב כפית, רק יותר.
לא?
מאת ענבל ל
אח שלו, מכיון שכולם פה ליצנים, אני אסביר לך (ברגע נדיר של צלילות/רצינות) מה זה מצב כפית:
זהו ביטוי השגור בפיהם של ילדים (כולל ילדי, משם הוא מוכר לי), המתאר מצב-רוח שטותי באקסטרים, שבו כל דבר שיגידו לך, גם אם זה יהיה רק “כפית!” יצחיק אותך בטירוף, ללא כל הסבר הגיוני או סיבה מיוחדת.
או במלים אחרות: התקפת-צחוק.
זו היתה פינתנו “אתה שואל, הילד של השכנה עונה”.
מאת אלמוני
1. זה אמור להיות מצב תרווד, אם כבר, תרווד דומה לכפית, רק שזה גדול יותר.
2. ההגדרה לא שונה בכלל ממצב כפית הישן והטוב, אז למה צריך אותה?
מאת שפרה צח
אזהרה: קטע זה עומד להכיל תכנים רציניים.
בהמשך לתגובה הראשונה – נושא הכמות-מול-איכות נדון פה כבר לעייפה, אך נראה לי שלנוכח היבול המצער של סוף השבוע הארוך, אין מנוס מלעסוק בו שוב, כאשר הכתובת אינה אלעד יניב אלא אסף שגיא.
בזמנו שמעתי שיחה של הסופר חיים באר על מה שהוא כינה “החוזה הבלתי-כתוב בין הסופר לקורא”. על פי חוזה לא-כתוב זה, הסופר מתחייב לעניין את הקורא, והקורא מתחייב לקרוא את הספר. (התפיסה הזאת שחררה אותי מרגשי האשם כל פעם שלא הצלחתי לגמור ספר כי הוא לא היה מספיק מעניין. אם הסופר לא עמד בחלק שלו, אני פטורה מהחלק שלי).
להשקפתי, באתר שמבוסס על תוכן גולשים, מתקיים סוג דומה של חוזה לא כתוב, על פיו הנהלת האתר תספק אתר איכותי ומאתגר, והגולשים יתרמו מזמנם, דמיונם ומוחם היצירתי לערכים ולתגובות. כאשר צד ההנהלה אינו מקיים את מה שמצופה ממנו, הגולשים, גם אם אינם מגדירים זאת במונחים אלו, מצביעים במו-מקלדתם, אם על-ידי צמצום נוכחותם ואם על-ידי התנתקות מוחלטת, כפי שקרה כבר עם כמה וכמה מהאושיות היותר חיוביות של האתר.
לכן, הגישה של “הבה נציף את האתר בכמה שיותר ערכים והגולשים כבר יעיפו את מה שלא נראה להם” היא מזיקה, כי מה שעולה ממנה הוא חוסר רצינות של העורך, שמביא בתורו, כאמור, לצמצום ההתייחסות הרצינית לאתר, שמדרדרת את האתר עוד יותר וחוזר חלילה.
תכלה שנה וקלקלותיה, תחל שנה ומילותיה.
מאת ערס פואטי
אסף, לפני שיהיה מאוחר מידי. קח את הדברים של שפרה, וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך.
יש לך ביד משהו טוב, אבל אתה חייב לשמור עליו.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
הנני מצטרף לדבריהם של המוכיחים בשער. ימים יגידו אם בנאומה הצח שפרה את סלנגנו.
מאת סמינימי
הגדרה טובה יותר: מצב בו מציקים לך.
מאת Rill
מממממשש”א (מאוד מאוד מאוד משש”א).
מאת Anonymous
ערס- אני בהחלט מקווה שאתה לא נוטה לכיוונים אחרים וסוטה מהערך (תרתי משמע), ואומר על אסף שמה שיש לו ביד, ווט אבר איט איז, הוא טוב, נכון?
מאת אסף שגיא
חברים, אני יודע שהאיכות באתר קצת ירדה, ואני מקווה לשוב למוטב בקרוב (עניינים נסיבתיים וכל מיני דברים שנפלו עלי בזמן האחרון).
לזכותי אומר שהערכים שמתפרסמים הם לא יותר מ-20% מהחומר שאני עובר עליו. כלומר – יש מקום לשיפור גם מצד הכותבים.
תודה על הביקורת ואני בהחלט מקבל אותה על עצמי.
מאת אורלב
אסף, אני אישית מאמינה לך שאתה לא מפרסם יותר מ20%. השאלה אילו 20%.