קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
סם אונס.
המונח נשען על הדמיון המצלולי ל-“חיזוקית”, ורומז על תוצאת צריכת הסם.
“חדש ממעבדות כרמן: פישוקית באריזה משפחתית. פישוקית, טפטף מעט ועשה הרבה!”
– “פִּיייי, איזה חמודה זאת עם הסגול… שיט! בדיוק היום שכחתי את הפישוקית בבית!”
– “לא נורא, תשתמש הפעם בקסם האישי שלך.”
נתרם ע”י: מנדוני.
25 תגובות על ”פִּישׂוּקִית“
מאת הלוחש למילים
הערך הזה פישק את שפתותי לחיוך רחב.
אהבתי.
נ.ב. פישוקית היא הכרחית לכל בעל תקיעה (c).
מאת יוני
חופש הביטוי או חופש הביזוי?
כוכב אחד ממני.
מאת איש
“הלוחש” – עד עתה עשית רושם חביב, אבל התגובה שלך מעלה ספק באשר לשיקול הדעת שלך ולדברים שגורמים לך לחייך.
אה, מנדוני, לא אקרא לך אדיוט, אבל אתה צריך להתבייש.
מאת מיץ
אין לי בעיה עם הומור בכל נושא, גם הומור שחור, אבל לפחות שהערך יהיה שווה את ההתבדחות על נושאים כאובים. במקרה כזה, הוא לא טוב מספיק בשביל להיות שווה את זה.
מאת מיכל
איש,
תודה.
מאת מנדוני
איש, תודה גם ממני, על המחווה המרגשת.
אני מתחיל לתהות מה כדאי יותר לשכוח בבית – את הפישוקית או את חוש ההומור.
מאת sarab
איש אולי לא יקרא לך אידיוט, אבל אני דווקא כן!
ואוסיף גם טמבל בזוי.
מאת איה
איכס איכס ועוד פעם איכס.
בא לי לכתוב הסבר ארוך על מה הבעיה בערך הזה, אבל נראה לי שאין טעם בעצם.
מאת צפרגול
אה, כן, לצחוק על השואה זה בסדר, אבל על אונס זה לא…
לדעתי זה דוקא אחד מהערכים הטובים ביותר שיצאו כאן בזמן האחרון, מה גם שהוא משלים עוד חסך ברשימה של המגזרים שבהם עוד לא פגענו.
ושלא תבינו לא נכון, אם יש אנשים שמגיע להם עונש מוות זה כאלו שהורשעו באונס – לדעתי זה אחד מהדברים הבודדים שאפשר לעשות שעלול להיות גרוע יותר מרצח.
מאת גורו יאיא
אני לא מדבר על הטעם הרע של הערך, כאילו צריך. אבל הדוגמאות – למען השם, אי אפשר לפחות אותן להחליף במשהו שלא יגרום לנושא להיראות כמו “מה שבאופן טיבעי עושים כשבא לך לשכב עם מישהי”?
למשל, “כשחזרתי מהשירותים, ראיתי את הבחור שישבתי לידו באזיקים. נסתבר ששוטר סמוי תפס אותו מנסה להכניס לי פישוקית למשקה”. את הערך המזעזע זה כבר לא יציל, אבל לפחות הדוגמאות יהיו קשורות לעולם הערכים של בני האדם.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
מיץ העלה/תה נקודה מעניינה, אבל מדובר כאן בטעם.
אונס, פיגועים ונושאים נוספים תמיד יהיו גבוליים.
צפרגול, לדעתי ההבדל נעוץ בכך שהשואה הייתה ונגמרה, ואנשים נוספים לא יפגעו ממעשי הנאצים בשנות ה-40, אבל נשים לעומת זאת, עדיין נאנסות.
וגם משגי”א.
בשורה התחתונה, אני מאומרי הלאו במקרה זה.
מאת מיכל
אני חושבת שהגורו הסביר זאת היטב.
לא די שהמילה עצמה בעייתית, באות הדוגמאות ונותנות לגיטימציה, לא למילה, מילים הן רק מילים הרי, אלא למעשה עצמו. אתה לא מבין את זה מנדוני? זה לא הומור ואפילו לא הומור שחור, זה פשוט דבר שלא עושים.
מאת רעות
“סקס וזוגיות” , באמת?
נראה לי שדווקא התגית מגעיל (אולי: “פלילי”?) רלוונטית פה יותר.
בוז.
מאת שרולי גנור
גם בעיני הערך הזה פוגעני שלא לצורך.
אולי נסתפק בזה:
ויאגרה ==> חיזוקית
אפרודיזיאק (מעורר חשק) ==> חישוקית
מאת מנדוני
מיכל, בגלל שלא תקפת אישית אני מרגיש צורך להסביר את עצמי.
הנושא רגיש וכואב, זה ברור. לכן יש שאומרים שבכלל לא צריך לגעת בו ואני מכבד את דעתם. אבל – אם כבר הגענו לערך כזה, אני בעד דוגמאות אותנטיות. אם זה ערך שעוסק בנאציזם, שייראה שנאצי אמר את זה. אם זה ערך שעוסק במחשבים, שייראה שתוכניתן אמר את זה ולא מישהו שמסתכל עליו מבחוץ . וגם כשמדובר באונס שאני מבין שזה נושא נוראי, אפשר להסתכל על זה מבחוץ ואפשר, כמו שבחרתי, לכתוב דווקא דוגמא שנראה שאנס אומר אותה.
כמו שגורו אמר, הייתי יכול לתת דוגמא אחרת, אבל זה לא היה גורם לך, לאיה, לגורו ולשאר החברים להתחבר לערך. בשביל זה יש את האפשרות לדרג ולהגיב ואני מקבל בהבנה כל מי שתוקף את הערך. אני לוקח את זה בחשבון.
וכמו שצפרגול אמר, נגעו פה בדורבנות כמעט בכל נושא אפשרי. כמעט אין מגזר שלא פגעו בו באיזושהי דרך אבל זה האופי של האתר נכון לעכשיו. ערכי שואה ונאצים לא נותנים לגיטימציה לזילות השואה, ערכי גועל לא נותנים לגיטימציה להתנהג בגועליות וערכי אונס לא נותנים לגיטימציה לאנוס.
מאת הלוחש למילים
מסכים עם מנדוני.
ואדגים: האם דיבור כמו, “חחח… שיזהר לא להתכופף לסבון שם בכלא” גם הוא מחוץ לסקלה? דומני שלא. תודו שלא. והאם לא מדובר בשני המקרים – באונס? ובכן מדוע פישוקית לא וסבון כן?
מדוע?!
אני מניח שאפשר לייצר תשובות דחוקות, כגון שבדיחות סבון לא מעודדות את התופעה וגו’, אבל כאמור, אני חושש שהן דחוקות.
התשובה האמיתית כרוכה בכך שאנשים מושפעים מאד ממוסכמות חברתיות (המשתנות מעת לעת – פעם שואה היתה טאבו. היום – לא), ואינם עוצרים לבדוק האם יש תשתית מוסרית קוהרנטית מאחורי המוסכמות שהזדחלו תחת עורם.
נ.ב.
אני לוקח ציבועית נגד זה.
מאת מיכל
אני חושבת וחושבת ומנסה למצוא את הדרך שתסביר למה זה עקום, ולא ממש מצליחה. אולי זה בגלל שהלוחש צודק, אני צריכה להתחיל ממש ממש מהתשתית של הדברים. ויש, יש תשתית, רק שזה קשה לתמצת את זה ככה…
יש שיר, של הפריטנדרס, שאומר: יש קו דקיק בין אהבה לשנאה. וגם בין הומור שחור להומור בעייתי ומזיק יש קו דקיק.
מאת יונתן
פעם היה לי דיון ארוך עם בחורה פמיניסטית מאוד שטענה שכל הבדיחות על נשים לא יודעות לנהוג\לחנות ווטאבר, מעמד האישה זה הבלטה של המטבח.. בכמויות שהן מופיעות היום, כשכולם מספרים אותן, שומעים אותן, וצוחקים מהן, הן כן מזיקות, וזה כי למרות שלכולם ברור שזו בדיחה, נוצר איזשהו משהו תת מודע שמסכים עם זה. כנ”ל לגבי בדיחות על ערבים, שחורים, וכל דבר גזעני\פוגעני אחר, כמובן.
לקח לה הרבה מאוד זמן לשכנע אותי, כי אני מאוד אוהב הומור שחור, ואני בטח לא אוהב שמתערבים לי ואומרים לי שבדיחות הן לא נאותות.
אבל וואלה, יש צדק בדבריה.
באמת יש לזה פוטנציאל, במאסות הגדולות, ליצור שינוי תודעתי שלילי.
מצד שני, זה לא אומר שאני מפסיק עכשיו עם הבדיחות השחורות או הגזעניות. כמו שאני לא מפסיק עם שתיית אלכוהול, למרות שאני מבין שזה מזיק. אבל יש עניין של מידה. ואני חושב שעצם ההכרה בזה שבמאסה גדולה זה מזיק היא מה שחשוב.
ספציפית לגבי הערך הזה — זה נורא מזכיר לי את הויכוח הסוער שהתנהל בפייסבוק (ואני מניח שגם במקומות אחרים) סביב החרם שעשו קבוצת אנשים על חנות חולצות שבה יצאה חולצה עם הכיתוב “9 מתוך 10 אנשים נהנים מאונס קבוצתי”. זה למען האמת אותו דיון בדיוק כשצד אחד בטוח שזה דבר נוראי לכתוב דבר כזה, או לצחוק מדבר כזה; והצד השני לא מבין מה הסרט של הצד הראשון, ולמה עושים עניין מבדיחה, ושאף אחד לא מעודד פה אונס, ושכולם מסכימים שאונס זה דבר נורא. זה היה דיון מאוד דומה לכאן, וגם שם מהר מאוד הועלה נושא השואה (אגב, אני חושב שזה אחד מהמקרים שבהם חוק גודווין לא תופס, אבל אפשר לחלוק על זה).
דעתי האישית לגבי הערך —
הערך עצמו + הדוגמא הראשונה: יש משהו צורם בזה שזה גורם לזה להישמע כמו משהו נפוץ, זמין, וקל להשגה ולשימוש, כמו חיזוקית. אם זאת הבדיחה שאליה כיוון המשורר (על משקל ה”בדיחה” המציאותית שרובי ציד נמכרים בחופשיות בסופרמרקטים בארה”ב), אז בסדר, בתור בדיחה פוגענית\שחורה אני מקבל אותה. אבל נשאלת השאלה אם דורבנות זה המקום לבדיחות כאלה, כי נזכור שדורבנות זה אתר למילים. יש המון הומור ברוב המילים, אבל זה לא מקום שמיועד לבדיחות שחורות, זה מקום שמיועד לתחדישי שפה. ומכיוון שסם האונס הוא *לא* באמת משהו כזה נגיש, וזו רק בדיחה, אז זה לא ממש דורבנות-מטיריאל.
הדוגמא השניה: היא כן בסינכרון עם מה שמנדוני ענה בתגובות, של להיות בנקודת מבטו של האנס, והיא נראית לי כן ברוח האתר ואין לי שום בעיה איתה.
מצטער על החפירה :)
מאת ענבל ל
יונתן, נתת דוגמה מעניינת.
“9 מתוך 10 אנשים נהנים מאונס קבוצתי” זו סיסמה שמאלצת אותך לחשוב. התגובה הראשונית (אני מאמינה – של רוב האנשים) היא גועל וזעזוע. אח”כ מבינים את הטוויסט השנון, ואני באופן אישי כן מתחברת למסרים מהסוג הזה, משום שבצורה מאד מרירה ושנונה, הם מציגים את האמת הקשה, על דרך “מה שחסר מצביע על מה שיש”.
כלומר, לא צריך לציין מיהו האדם העשירי ואיך הוא מרגיש. מספיק לכתוב על כל השאר, וזה אפילו מדגיש מה חשב הוגה הסיסמה על אונס קבוצתי.
בניגוד לדוגמה הזו, הסיסמה משנות ה-80 “חוטפים פליק ונהנים” (שהגו באיוולוּת גמורה פרסומאֵי חברת התיקים “פליק”) גרמה לי להחרים את מוצרי החברה הזו לנצח.
אין שום דרך להבין מסיסמה כזו, שההוגה שלה חושב שאלימות היא דבר שלילי.
imho; ואני (כידוע לבאי האתר הזה) אחת המועמדות להחליף את פיירשיין בתפקיד פמיניסטית-הבית.
דעתי על הערך? לא מספיק מבריק להדגמת דעותיו של כותבו על התופעה.
מאת Anonymous
ענבל, תני קרדיט לאדם שהיה גם מפקד חיל האוויר, גם נשיא וגם קופירייטר.
קיבלת ממני אגודל.
מאת אמו פיליפס
ואני האנונימי
מאת נעמי
מה לעשות, מלה מוצלחת לערך שנוי במחלוקת מבחינה מוסרית ודורבנות הוא הוא המקום למלה שכזאת, אם הוא מתיימר להיות האורבן דיק הישראלי (ראיתם איזה ערכים יש שם ואיזה מלחמות על הפירושים? לפעמים יש חמש שש הגדרות לערך אחד). כמו כן ראו דיון משלים בנושא כאן: http://www.popup.co.il/?p=5950
מאת גורו יאיא
מנדוני, אני מצטט: “כמו שגורו אמר, הייתי יכול לתת דוגמא אחרת, אבל זה לא היה גורם לך, לאיה, לגורו ולשאר החברים להתחבר לערך.”
תראה, יש הרבה סיבות טובות, מעבר לטעם רע לתקוף את הדוגמא הראשונה (“חדש ממעבדות כרמן”). אני לא מתחבר בגללה לערך, מהרבה סיבות. אבל הדוגמאות, והראשונה במיוחד, ממש ממש מרחיקות אותי מלהתחבר אליו.
קודם כל – זה לא משהו מציאותי. אני לא אקריא אי פעם פרסומת כזו, ולא אשמע אי פעם פרסומת כזו. סם אונס זה לא דבר שמפרסמים. אז למה שאני אתחבר למשפט, שאי אפשר להעלות על הדעת שמישהו יגיד אותו במקום כלשהו, למעט באתר הזה?
דבר שני, מן הדוגמא לבדה, אי אפשר להסיק, מה משמעות המילה פישוקית, או אפילו באיזה הקשר משתמשים בה. אפשר רק להגיע למסקנות לא נכונות: אנשים לא משתמשים בסם אונס, בהקשר שמצריך לערב את המשפחה, או שמשפחה קשורה אליו.
דבר אחרון שהעליתי בדעתי כרגע, הוא שהדוגמא מציגה את פישוקית לא כמושג, אלא כמותג. כאילו יש פישוקית על מדף אחד, וסם האונס הרישמי של אמינם במדף לידו. פישוקית אינה מותג, לפחות ככל שידוע לי, אלא מונח.
עכשיו, דוגמאות מחורבנות יש בכל רחבי האתר. את הבעיה השניה והשלישית שהצגתי, אני יכול לחשוב על דרכים לתקן בלי שינוי מהותי בתוכן. הבעיה היא שהדוגמא הבעייתית שנתת, היא גם פסולה מוסרית, כשהיא בהקשר נפרד. זו פרסומת שהייתי שם בסרט מדע בדיוני כדי להראות עד כמה מדורדרת החברה האנושית באותה תקופה. התיאור הזה היה מציג את סם האונס כמשהו לגיטימי, שיש עבורו פרסומות קליטות ברמקולים של הסופר פארם. מכיוון שזה לא סרט מדע בדיוני, אלא דוגמא לערך בדורבנות, זה לא מראה מחשבה, יצירתיות או כל דבר אחר. זה מראה שהמטרה הייתה לזעזע, למרות שהערך עצמו, יכול היה להתקבל גם בהקשרים לא מזעזעים.
הדוגמא השניה היא נוראית, אבל ממנה נשאר רק טעם רע. היא לבדה, לא הייתה גורמת לי להגיב בזעזוע. ייתכן שלבדה, יכולתי לקבל את הערך הזה, כסלנג שאני בחיים לא אשתמש בו. הפרסומת ששמת בהתחלה, גורמת למילה הזו להיראות כמו בדיחה לא מוצלחת במיוחד.
מאת מתן
צל”ש לבן האדם שיספיק לעבור בזמנו הפנוי על כל התגובות כאן.
מאת דורי
מתן, תתפלא, גם בעידן שבו התגובה הנפוצה למראה קטע של יותר משלוש שורות היא “יו איזה מגילה חחחח” נשארו בערך 10 אנשים שנהנים לקרוא תגובות ארוכות ומנומקות.