דרך מנומסת לנפנף מישהו.

לחילופין, דרך פחדנית לעיתים, כדי להגיד “לא” בלי להישמע נגטיבי.

כל שצריך כדי לשמור על הזכות, הוא להשאיר פתח קטן לתקווה לעתיד – למרות ששני הצדדים יודעים שהסיכוי לעתיד זה שואף לאפס. הגישה שוכללה לדרגת אומנות ע”י חברות השמה והיי-טק, שגוררות אותך לעשרות ראיונות, ללא כל כוונה להציע לך משרה.

ע”ע טילוח.

“לצערנו, לא מצאנו תפקיד ההולם את כישוריך. אנו שומרים לעצמנו את הזכות ליצור איתך קשר בעתיד.”

– “נו, איך היתה הפגישה עם עינב אתמול?”
– “אל תשאל, בחורה מכתית. אבל אני שומר לעצמי את הזכות להתקשר אליה שוב – אם היא תהיה הבחורה האחרונה על הכדור.”

נתרם ע”י: גיא.
מקור: אמדוקס, מחלקת כ”א.