קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 121)מלאך חילוני האמון על מציאת חניה ברחובות בהם לראות אבן שפה זה יותר נדיר משלג באוגוסט.
– “מתוקה אני מצטער, עשיתי כבר חמישה סיבובים ולא מצאתי חניה, נראה לי שאני מתקפל.”
– “תהיה חזק אהובי, אני מפללת בשבילך למלאך פארקיאל!”“כואב לי בטירוף ואין חניה ליד מרפאת השיניים. פארקיאל, למה עזבתני?!”
נתרם ע”י: tgaller.
מקור: שי כגן.
15 תגובות על ”פָּארקִיאֶל“
מאת עופר
פסיכי אבל נחמד.
מאת קובי
בעוד שגם אני נוהג לדבר על אלי התחבורה הציבורית, התקשורת הדיגיטלית וכו’ (למשל – “אלי התחבורה הציבורית זועמים היום”), אני חושב שלהמציא להם שמות פרטניים זה קצת יותר מדי.
מצד שני, אני לא גר בתל-אביב.
מאת Little Bobby Tables
מה זאת הלעזת הזאת? חנאל, חנואל, חננאל ויחניאל כבר היו תפוסים? וחוץ מזה, לא לשכוח לברך “בורא מני חניה” אם מוצאים את החניה באיחור ו”שהחננו וההיגיענו בזמן לזה” אם מוצאים את החניה בזמן.
מאת אמיר א. אהרוני
מצטרף ל-Little Bobby Tables – רעיון חמוד, אבל חניאל או משהו בסגנון יעשה את העבודה לא פחות טוב.
מאת עופר
בובי העלת לי רעיון, אלוהי הפולניות, יחנעאל
מאת fireshine
יחנעאל או לא, אני עם בובי
אף כי יש להודות, שהמילה קליטה יותר כך. קשה להוסיף למילה שנגמרת בתנועה (“חניה”) סיומת, ולהשאיר את המשמעות נגישה לאוזן.
מאת נעם אבנרי
בעברית: חנ-יה
מאת גל
יש כזה דבר ששמים באוטו
http://www.hafeyot.co.il/components/com_virtuemart/shop_image/product/________________48ccc06f8dbf1.jpg
מאת ארזש
אני דווקא בעד פארקיאל, יש לזה אדג’.
ועוד יתרון במלאך עם שם נוצרי זה שאולי הוא פועל גם בשבת.
מאת עומר גולדמן
זה לא מאוד מוצלח לטעמי, באמת היו עדיפים השמות העבריים, אני מוצא אותם יותר נוחים להגייה. חוץ מזה, שיש כבר אל די ותיק לחנייה, מיקו אל החניה, שהפציע לראשונה בפורום טולקין, ויש לו קהל גם בויקיפדיה.
http://www.numenore.org/metatolkien/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95
מאת קאת
אני בעד פארקיאל, סתם כי זה יותר מצחיק ונשמע יותר טוב.
מאת N
ידוע שג’ה בעצמו הוא זה שמבדיל בין קודש לחול, ובין מי שמגיע לו חניה ומי שלא…
חניה מן ג’ה – http://www.youtube.com/watch?v=SE2yyeDjapc
מאת נעם אבנרי
ארזש, אתה לא חושב עד הסוף.
דווקא ביום ראשון , יום רגיל לכאורה, המלאך המעפן הזה יהיה בכנסיה.
מאת אילת
לפני 14 שנים האחראית על החניה בעירית ת”א (זו שביטלה לי את הדו”ח – תבוא ברכה על ראשה) נקראה חננית וייס.