יתירות נאותה

(הצבעות: 35)

פורסם ב-2012-06-10 – 19:30 | מאת

כמות מספיקה לטיפול גם במקרים של ביקוש גבוה מהצפוי או תקלות. מתיחס למלאי, ציוד או לוחות זמנים.

– “הרכבת יוצאת בחמש וחצי בבוקר. אם נצא מהבית בחמש נגיע בלי בעיות.”
– “עוד איחור אחד זה ריתוק! ניקח יתירות נאותה של עוד רבע שעה למקרה של תקר או כביש חסום בגלל נהג שיכור.”

– “רוצים דוגמה של יתירות נאותה? תראו מה פיקוד העורף אומר: “4 ליטרים מים בבקבוקים סגורים בעבור כל אדם ליממה אחת. מומלץ להכין מים לשלוש יממות”. תגידו, ליטר אחד לא מספיק אם יושבים כל היום בלי לזוז?”

– “אנא אמור לי ידידי ורעי, האם שיקוליך כוללים רמת יתירות נאותה?”
– “תרגיע אחי, יצ’לנו מספיק ספֶּארים לכול הצ’חונה.”

נתרם ע”י: Rill.

  1. 14 תגובות על ”יתירות נאותה“

  2. 2012-06-10, 19:40

    מאת איש

    גם תחת מיקרוסקופ אלקטרוני המוצג שלפניכם אינו דורבן אלא לא יותר מכברמילה.

    ציון תגובה: 0
  3. 2012-06-10, 19:41

    מאת שפרה צח

    יש לפחות לערך שובר השיניים הזה איזו אטימולוגיה שתצדיק את המאמץ?

    ציון תגובה: 1
  4. 2012-06-10, 22:17

    מאת שרולי גנור

    כנראה שאטימולוגיה היא יתירות עבור הדורבנה הזו.
    נשאיר אותה כאתגר לקורא הנבון.

    ציון תגובה: 1
  5. 2012-06-10, 22:48

    מאת ערבים דב

    יתירות מעיקה

    ציון תגובה: 0
  6. 2012-06-11, 03:19

    מאת דורי

    מה שנקרא בצה’לית “מקדם היסטרי”.

    ציון תגובה: 0
  7. 2012-06-11, 08:08

    מאת אסף שגיא

    שפרה, מה שובר שיניים בדורבנה הזו?

    ציון תגובה: 0
  8. 2012-06-11, 08:36

    מאת Assaft

    אסף, מה דורבנה בדורבנה הזאת? להגיד על יתירות נאותה שהיא סלנג ל, ובכן, יתירות נאותה, אינה דורבנה אלא שימוש רגיל בשפה, לעניות דעתי.
    (אני חורג ממנהגי כאן, אני יודע, אבל מנסה באמת ובתמים להבין)

    ציון תגובה: 1
  9. 2012-06-11, 08:59

    מאת שפרה צח

    דו שיח לדוגמה:
    – “הרכבת יוצאת בחמש וחצי בבוקר. אם נצא מהבית בחמש נגיע בלי בעיות.”
    – “עוד איחור אחד זה ריתוק! ניקח יתירות נאותה של עוד רבע שעה למקרה של תקר או כביש חסום בגלל נהג שיכור.”
    – “מה זה?”
    – “י-תי-רות נ-או-תה”
    – “מאיפה הוצאת את זה עכשיו? מה זה אומר?”
    – “ובכן, אסף, הכוונה היא לכמות מספיקה לטיפול גם במקרים של ביקוש גבוה מהצפוי או תקלות. מתיחס למלאי, ציוד או לוחות זמנים”.
    – “אה, מצויין, אז יש לנו את הדבר הזה שאמרת”
    – “לא, אסף, כבר לא”.

    ציון תגובה: 6
  10. 2012-06-11, 10:59

    מאת אסף שגיא

    גם “מדכן” זה שימוש רגיל בשפה.

    אין לי עוד הרבה טיעונים. איי לייקד דיס.

    ציון תגובה: 0
  11. 2012-06-11, 12:20

    מאת נחום בודין

    עבורי, המונח “יתירות נאותה” מהווה תחליף למונח השגור “ספר” (spare).
    “לא רציתי לאחר בגלל הפקקים של יום ראשון, אז לקחתי חצי שעה ספר”.
    לטעמי הוא מונח עברי ראוי אך אני חושש שבשל הדימוי של “שפה גבוהה” שהוא יוצר (כך גם המונח,למשל, “זמן עודף”), נאלץ להמשיך ולשמוע בשפת היומיום את המונח ספר.

    (ויאלה, תנו אותה בתגובות עם ביטויים כמו שבוע הספר… :-) )

    ציון תגובה: 0
  12. 2012-06-11, 12:20

    מאת צפרגול

    ועכשיו, כולם ביחד:
    שפרה שפרה איך עלייך בעולם
    שפרה שפרה אוהבים אותך כולם*

    * חוץ מאיש, הוא רק מחבב, מסתבר.

    ציון תגובה: 3
  13. 2012-06-11, 13:17

    מאת שפרה צח

    נחום – “מקדם ביטחון” עושה את העבודה בלי לטפס גבוה מדיי.
    וצפרגול – אני את מנת האהבה שלי מאיש קיבלתי כבר מזמן
    (בלי אחריות לפנטזיות של קופי פייטר, שמופיעות בהמשך התגובות)

    ציון תגובה: 1
  14. 2012-06-11, 16:24

    מאת yoel erlanger

    ציטוט:תרגיע אחי, יצ’לנו מספיק ספֶּארים לכול הצ’חונה.”

    מספיק קשה לחקות מבטא בפה,לא כל שכן בכתב.

    ציון תגובה: 0
  15. 2012-06-12, 12:16

    מאת יענקל'ה איש יהופיץ

    מדכן אינו שימוש רגיל בשפה, הוא מילה חדשה. כאן יש פשוט סמיכות (סורי, ריל).
    אז חוץ מרגשות חיבה, באמת אין לך עוד טיעונים, א”ש?

    ציון תגובה: 0

הוספת תגובה