קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
להשתמש בתמרוקים.
הפועל יכול לשמש גם בתור פעולה וגם בתור הודעה על שימוש במותג מסוים.
– “מה אתה עושה שם שעה בפנים?”
– “אני בדיוק מתמרק.”
“עם סדרת תכשירי הרחצה של “רפש ים המוות” תוכלו להתמרק בכיף, ולהרגיש נפלא כל היום.”
– “שלום אדוני, האם תרצה לנסות את הבושם החדש שלנו?”
– “לא תודה, אני מתמרק ב-Old Spice.”
נתרם ע”י: rispig.
26 תגובות על ”להתמרק“
מאת Tycho
על ביטויים הרבה יותר טובים אומרים “כברמילה”. על זה אין לי כבר מה להגיד, זו פשוט מילה בעברית.
האם יש תקדים לביטול מילה שפורסמה?
מאת איש
כברשגיאהבעברית.
מאת עידן עמית
אפילו בתור פועל שמתאר אכילת מרק זה לא היה תופס.
מאת אסף כהן
אני באמת לא מבין איך הערך הזה עבר סלקציה
הוא לא מתוחכם, לא מצחיק, לא קולע
אהה ושכחתי את הדבר הכי חשוב זו מילה קיימת בפירוש הזה בדיוק אז איך “ננשכה” פה העברית בדיוק?
http://www.milon.co.il/general/general.php?term=%D7%9E%D7%A8%D7%A7&tl=English&uris=!!PUH7E05KST
מאת שרולי גנור
לכל המתלהמים: אכן יש כזו מילה בעברית, אז מה? יש בעברית גם חורבן בית שני, גבול הטעם הטוב, תיקון חצות, אצות ים. המילים הפוכות לדורבנה אם הן מקבלות פירוש אחר. להתמרק היא מילה עברית שפירושה לעבור ציחצוח או ליטוש, ופה היא קיבלה משמעות של להתאפר. לכן מבחינה חוקית היא דורבנה.
האם היא דורבנה מוצלחה, טוב, לא נפלתי מהרגליים – כנראה בגלל שישבתי עם כסא…
מאת איש
שרולי יא חביבי. אם כבר קיימת מילה כזו *בדיוק* בשפה העברית, איך יהיה ניתן להבדיל בין שימוש במשמעות האחת לבין השימוש במשמעות האחרת, א ם אלה קרובות כל כך…?
מאת Rill
איש, זה מה שעושה משחקי מילים מצחיקים: אתה חושב שמדובר בהקשר מסויים, ואז מבין פתאום שההקשר האמיתי אחר. זה המנגנון הבסיסי של כל הבדיחות
מאת Tycho
אני משנה את דעתי. זו כן דורבנה (בקשר לאיכותה, הציון יעיד).
בתור אחד השולח הרבה דורבנות אשר לוקחות מילה קיימת ונותנות להן משמעויות חדשות, אני מקבל את העובדה שהמשמעות המוצעת אינה אחת מן המשמעויות המקוריות. מסיבה כלשהי הייתי בטוח שזו כבר הייתה אחת המשמעויות.
הבעיה היא שהמשמעות המוצעת מאוד קרובה למשמעות המקורית (אני בטוח של’מירוק’ ול’תמרוק’ יש מקור משותף).
מאת איש
לא מדובר במשחק מילים.
מאת אסף שגיא
כאן נולד הערך: https://www.facebook.com/dorbanot/posts/211089588933041
טוב, האמת שבטוויטר של דורבנות, אבל בפייסבוק אפשר לראות דיונים.
מאת חדלשון
שרולי, קראתי שוב ושוב את הערך (בין שפשוף עיניים למשנהו) ולא זכיתי לראות את האור שאתה ראית. להתאפר? איפה זה כתוב בערך? מה שכתוב זה “להשתמש בתמרוקים” (שזו בדיוק המילה העברית הקיימת), ושתי הדוגמאות האחרונות מדברות על תכשירי רחצה ובושם, שעד כמה שידוע לי אינם משמשים לאיפור.
מה זו גם הבדיחה הזו “הפועל יכול לשמש גם בתור פעולה וגם בתור הודעה על שימוש במותג מסוים”?
לפי זה יש לי גם משמעות חדשה ל”לנסוע”: הודעה על נסיעה בכלי תחבורה מסוים, למשל:
– “שלום אדוני, האם תרצה לנסוע בשברולט החדש שלנו?”
– “לא תודה, אני נוסע בפיז’ו”.
מאת שרולי גנור
תמרוקים הם מוצרי קוסמטיקה. להתמרק, לפי הערך הנוכחי, פירושו להשתמש בקוסמטיקה – הן לשם איפור והן לשימושים אחרים (ופה אתה צודק) – טיפוח העור, ריחות וכו’.
המילה הקיימת “להתמרק” פירושה לעבור ציחצוח או ליטוש ואינו קשור לקוסמטיקה, ולכן יש פה הענקת פירוש חדש למילה קיימת.
לגבי שאר ההערות על הגדרת הערך והדוגמאות – קטונתי מלסנגר ולהיות מליץ יושר לתורם, ואני מציע שתפנה ישירות אליו.
מאת חדלשון
“המילה הקיימת “להתמרק” פירושה לעבור ציחצוח או ליטוש ואינו קשור לקוסמטיקה”??
אנא עיין במגילת אסתר ב’ י”ב:
וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.
מאת שרולי גנור
נו?
אז מה?
ובכן?
ומה בכך?
So?
לפי הפסוק (שאם חשבת שאני לא מכיר אותו אז אתה לא מכיר אותי), “תמרוק” הוא מוצר קוסמטי. זה ידוע לכל בר בי רב. אבל הפסוק לא אומר שהבנות התמרקו.
הפועל “להתמרק” לא קשור לקוסמטיקה אלא לציחצוח (אם כי אטימולוגית הוא קשור ל”תמרוק”). למשל, מי שימרק את לשונו יהיה חד לשון.
הקיצור, הערך שלפנינו לקח את הפועל, ציחצח אותו וקישר אותו שוב, אחרי 3000 שנה, ל”תמרוק”, והנה דורבנה.
מאת חדלשון
קבל שלילי בזנ”טי שרולי (ועכשיו אני כבר באמת מתפלא..).
אני התכוונתי בעיקר ל”כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן”, שמורה בבירור על כך שקיים כבר פועל משורש מ.ר.ק במשמעות המצופה (ימי מרוקיהן = הימים בהם הן מתמרקות).
והיית צריך להכיר אותי בכדי להבין זאת… :)
בקיצור, הפועל קיים במשמעות זו כבר 3000 שנה לפחות ואין כאן כל דורבנה.
מאת שרולי גנור
רציתי להסביר לך למה לדעתי אתה טועה, אבל ההפקה ביקשה ממני לחתוך לפני שהקוראים יזפזפו לבלוג אחר. אז סכם את הדיון לשיטתך ונצא לפרסומות (והפעם מבצע השבוע – תמרוקים).
מאת R.G
מתוך מילון אבן שושן,
נִתְמָרֵק:
3. [עברית חדשה] שם עליו תמרוקים.
זה לגבי הכברמילה.
לגבי הדיון המקראי, חדלשון, מְרוּקֵיהֶן לא מגיע מן המלה מֵרוּק שהיא שם פעולה המעיד על היגזרותו מפועל קיים מֶרֶק (אחרת היתה הצורה מֵרוּקֵיהֶן), אלא שהמלה נגזרת משם העצם מְרוּקִים. ברור שמדובר באותו שורש שממנו התגלגלו כל המשמעויות המקראיות והפוסט-מקראיות, אבל זה לא מעיד על שימוש בו כפועל באותו מובן כבר במקרא.
מאת R.G
*מֵרֵק כמובן (לא רואים הבדל בניקוד בחלונית כתיבת התגובה…).
מאת חדלשון
לדידי “מרוקים” מוביל אוטומטית לפועל, בין אם מדובר בשם עצם או בשם פעולה, ולא צריך עדות נוספת לשימוש מפורש בפועל. עובדה היא שבראשי ובראש רבים אחרים המילה הייתה “מוכרת” כפועל במשמעות המוצעת בדיוק. את האינטואיציה הדקדוקית הזו לא אנחנו המצאנו והיא הייתה קיימת גם בזמן קדמונינו.
מאת R.G
אני מבין את הנקודה שלך. היא פזיזה מדי בעיני אך לא בלתי אפשרית.
חשבתי להניח לזה כך, אבל אם כבר טרחתי ופתחתי מילון מקראי, למה לא לחפור קצת… אם יש עניין.
ההיקריות בשורש מ.ר.ק בפעלים במקרא (ואף בלשון חכמים) נושאות משמעות כפי ששרולי ציין: גלגולים שונים של צחצוח, שפשוף, ניקוי. לא אחרת, ואין אלו פעלים נדירים. “תמרוק” ו”מרוקים” מן הסתם מגיעים מאותו שורש ונשענים על אותה משמעות, כתכשיר ניקוי/צחצוח. אבל לחזור אל הפועל לאחר ששורשו נשתמש במלה “תמרוק” ולעשות בו שימוש המכוון ספציפית אליו או לפעולתו שנתייחדה לו – יש להודות שזו כבר התפתחות מסוימת שאינה כה טריוויאלית (וזה משש”א לדעתי). וכפי שניתן לראות הממצאים מחזקים את ההשערה שהיא מאוחרת למקרא וגם ללשון חכמים.
זה כמובן לא סותר אפשרויות אחרות, אבל לא הייתי נחרץ בייצוגן (ובטח שלא נסמך על התודעה הלשונית המודרנית שלי).
מאת חדלשון
ומכיוון שהדיון במגילת אסתר מוצה, אפשר פשוט לדהור 3000 שנה קדימה ולדלות מגוגל מספר מופעים עכשוויים:
http://www.meshaptzim.co.il/meshaptzim/www/mag_article.asp?id=529
“פינות איפור –לפינה זו יש חשיבות רגשית יותר מאשר שימושית, היא משחררת את החדר מעשרות אביזרי התמרוקים והבשמים. עם זאת ישנם אנשים המעדיפים להתמרק בחדר האמבטיה”
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3343976,00.html
“כל עוד לא מבקשים מאיתנו להשתתף במסיק, אין לנו בעיה להתמרק בתכשירים ששימשו את אצולת יוון העתיקה”
http://jy.fridaynight.co.il/blog/archives/2008_04_01_post.php
“ובזמנה הפנוי הדל היא גם צריכה להסתרק, להתאפר, להתמרק ולהתגנדר, שכן אמצעי הטיפוח שפעם היו…”
ועוד, ועוד, ועוד…
מאת חדלשון
ומכיוון שהדיון במגילת אסתר מוצה, אפשר פשוט לדהור 3000 שנה קדימה ולדלות מגוגל מספר מופעים עכשוויים:
http://www.meshaptzim.co.il/meshaptzim/www/mag_article.asp?id=529
“פינות איפור –לפינה זו יש חשיבות רגשית יותר מאשר שימושית, היא משחררת את החדר מעשרות אביזרי התמרוקים והבשמים. עם זאת ישנם אנשים המעדיפים להתמרק בחדר האמבטיה”
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3343976,00.html
“כל עוד לא מבקשים מאיתנו להשתתף במסיק, אין לנו בעיה להתמרק בתכשירים ששימשו את אצולת יוון העתיקה”
http://jy.fridaynight.co.il/blog/archives/2008_04_01_post.php
“ובזמנה הפנוי הדל היא גם צריכה להסתרק, להתאפר, להתמרק ולהתגנדר, שכן אמצעי הטיפוח שפעם היו…”
ועוד, ועוד, ועוד…
מאת חדלשון
[ניסיון בלי הלינקים – אולי בגללם אני מקבל “תגובתך ממתינה לאישור”]
ומכיוון שהדיון במגילת אסתר מוצה, אפשר פשוט לדהור 3000 שנה קדימה ולדלות מגוגל מספר מופעים עכשוויים:
אתר “משפצים”:
“פינות איפור –לפינה זו יש חשיבות רגשית יותר מאשר שימושית, היא משחררת את החדר מעשרות אביזרי התמרוקים והבשמים. עם זאת ישנם אנשים המעדיפים להתמרק בחדר האמבטיה”
YNET:
“כל עוד לא מבקשים מאיתנו להשתתף במסיק, אין לנו בעיה להתמרק בתכשירים ששימשו את אצולת יוון העתיקה”
סתם איזה בלוג:
“ובזמנה הפנוי הדל היא גם צריכה להסתרק, להתאפר, להתמרק ולהתגנדר, שכן אמצעי הטיפוח שפעם היו…”
ועוד, ועוד, ועוד…
מאת R.G
כן, אלו הלינקים.
ש’כוייח.
(אבל אם זה נאמר בתגובה אלי, אז כנראה פספסת את הפתיחה בתגובתי הראשונה.)
מאת חדלשון
לא פספסתי דבר מדבריך הקדושים.
זה היה בעיקר בתגובה לשרולי שלמרבה הפלא לא הכיר את הפועל במשמעות המוצעת.
מאת שרולי גנור
כדי ליישב את ההדורים בדרכי שלום, שאלתי בפורום תפוז
לפי התשובות כנראה שיש כבר פועל כזה, וזו לא דורבנה למרות הכל
(אם טריליאן אומרת, תאמינו לי שאין טעם להתווכח).