הִסְתַּלְּחוּת

(הצבעות: 55)

פורסם ב-2010-12-03 – 09:30 | מאת

עריכת סולחה.

בפרט, מנהג בקשת הסליחה ההדדית הסיטונאית סמוך לימים הנוראים ובמהלכם.

“שמעת? אבו-יוסוף ואבו-אכרם הסתלחו. אבו-אכרם הבהיר שזו הפעם האחרונה ושבפעם הבאה לא יהיה עם מי להסתלח.”

– “יאללה שפטיאל, מספיק כבר עם ההסתלחות. עוד שעתיים כל-נדרי, בוא נעוף למקווה.”
– “חסדיאל, מה יעזור לך מקווה? עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיסתלחו!”

נתרם ע”י: חדלשון.
מקור: חדלשון.

  1. 14 תגובות על ”הִסְתַּלְּחוּת“

  2. 2010-12-03, 10:01

    מאת מחלק הציונים

    שימושי וחביב.

    ציון תגובה: 5
  3. 2010-12-03, 11:39

    מאת ענבל ל

    וכמובן ההיפך מ”השתלחות”, הגורם מס’ 1 לצורך בהסתלחות.

    ציון תגובה: 4
  4. 2010-12-03, 12:24

    מאת שפרה צח

    לא תחדיש לשוני, אלא שימוש נאות בכללי שורש + משקל. באותה מידה אפשר להעלות את:
    הסתקרות: התעניינות סקרנית בכושר ההשתכרות של אחרים.
    הסתהרות: הסתערות מתוך שינה.
    הסתלטות: מצב שבו הסלטים משתלטים על הארוחה.

    ציון תגובה: 1
  5. 2010-12-03, 12:25

    מאת סאלח עדין

    מה עובר עליך? אתה מסתלחת עלי?

    ציון תגובה: 1
  6. 2010-12-03, 12:42

    מאת סלאח שבתי

    שפרה, שמא התכוונת לומר: זהו אכן תחדיש לשוני, העושה שימוש נאות בכללי שורש + משקל.
    את הסתלחות נראה שניתן להציע לאקדמיה, את הדוגמאות שהבאת – מסופקני…

    ציון תגובה: 3
  7. 2010-12-03, 13:20

    מאת ערס פואטי

    מה ששפרה באמת התכוונה לאמר, הוא שזה אמנם תחדיש לשוני, אבל חסר חוכמה או שאר רוח, וכזה שנוצר ע”י הפעלה טריוויאלית ומידית של ככלי השפה הידועים לנו, ולכן הוא לא מעניין מבחינה דורבנית ולא “נושך את השפה”.
    תחדישים כאלה אפשר להמציא 10 בדקה, אבל אי אפשר להנות מלקרוא אותם בדורבנות.

    ציון תגובה: 9
  8. 2010-12-03, 14:17

    מאת סלאח שבתי

    ערס, גם הלהיט “סתירון” הוא פעולה טריוויאלית של כלי השפה, ועוד רבים כמותו. לדעתי מה שקובע הוא מבחן התוצאה – האם הערך הגיוני ולא מחונטרש, קליט, חביב ושימושי. ו”הסתלחות” בהחלט עונה על כך (מה שאין כן דוגמאותיה של שפרה – לא שימושיות וכן מחונטרשות, במחילה).
    אולי אתה לא נהנית לקרוא את הערך. אני דווקא כן.

    ציון תגובה: 3
  9. 2010-12-03, 16:23

    מאת שפרה צח

    סלח לי סלאח, דוגמאותיי מחונטרשות בכוונה כדי להביא את התופעה עד אבסורד. הסתלחות פועלת בדיוק כמו הסתלקות, הסתדרות, הסתערות, הסתרקות וכן הלאה – כל שורש שמתחיל ב-ס’ בבניין התפעל.מה שיש כאן זו בסך הכל החלת כללי השפה העברית על שורש שבמקרה עדיין לא נכלל בה.

    ציון תגובה: 0
  10. 2010-12-03, 16:42

    מאת naomi

    לול, שפרה מסתלחת בסלאח!

    ציון תגובה: 0
  11. 2010-12-03, 19:24

    מאת איש

    היי, אתה תדבר יפה לשפרה!

    ציון תגובה: 0
  12. 2010-12-04, 23:22

    מאת חדלשון

    אהלן שפרה, אני מסכים עם מה שאמרת אך לא רואה בכך כל בעיה או פחיתות (אולי דווקא להיפך).
    אני מסכים יותר עם סלאח – אם ביכולתך לעשות אותו הדבר על שורשים נוספים ולקבל תוצאה יפה ברמה של (לדעתי לפחות) “הסתלחות” – אדרבה, אנא עשי זאת והציעי את הערך (אמנם ערס לא יאהב זאת…).
    בינתיים כל המילים שהבאת לעיל או קיימות כבר או לא ממש עושות את זה (תרגום עדין למילותיו של סלאח).

    ציון תגובה: 4
  13. 2010-12-05, 15:04

    מאת שפרה צח

    בשביל לקחת שורש ולהטות אותו לבניין התפעל לא צריך את דורבנות. הציבור דובר העברית עושה זאת באופן טבעי, והראיה – החלה טבעית של התצורה על שורשים שמגיעים מלועזית, כמו להסתמס או להסתחבק. להבדיל מ”סתירון”, למשל, שאכן בנוי על כללי העברית התקינה, אך עדיין יצירתי ולא טריוויאלי (שימוש במשקל הלא-נפוץ קטילון + שמירה על מצלול שמזכיר את המילה המקורית).

    ציון תגובה: 3
  14. 2010-12-06, 23:58

    מאת חדלשון

    “בשביל לקחת שורש ולהטות אותו לבניין התפעל לא צריך את דורבנות”.
    צריך את דורבנות בכדי לתת לו פירוש מוצלח.

    ציון תגובה: 2
  15. 2010-12-07, 09:46

    מאת מילהאוס

    זה לא רק הטיה לבניין התפעל זה גם דורבן מסוג אות ועוד למילה השתלחות. כך או כך ערך לא מוצלח.

    ציון תגובה: 0

הוספת תגובה