אטימולוגיות #1

(הצבעות: 15)

פורסם ב-2009-01-04 – 21:36 | מאת

ד”ר תמר עילם גינדין מביאה לנו את המהדורה הראשונה של האטימולוגיות שלה!

אם יש מילת סלנג שהייתם רוצים לקבל עליה הסבר, ניתן להשאיר תגובה בתחתית המהדורה.

ערס – ערבית ערצ (عرص) – רועה זונות (סרסור), מסרסר באשתו לדבר עברה, שאשתו בוגדת בו, נבל, מנוול, ממזר, בן חיל (משום מה תמיד שמים פירוש הפוך בסוף).

פוּשט – כמה אטימולוגיות מתחרות:

  • פשוט ביידיש (מרכיב עברי).
  • פרסית דרך תורכית. בפרסית פושט (پشت pošt) זה גב, ופעם לא העריכו כל כך את אלה שמקבלים מאחורה.

חנון – שילוב של מחונן עם חנונה. חנונה היא נזלת בערבית מרוקאית, ו-חנאג’ זה מסריח בערבית מרוקאית.

מגניב – כנראה מושפע מ-magnificent באנגלית. (ע”ע מגניביסנט)

אוּפס – בא מאנגלית, המקור שם לא ידוע, אבל לדעתי זאת אונומטופיאה (מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן).

אבחנה מעניינת על שימוש באלמנטים זרים בסלנג עברי:

  • סיומת רוסית ניק ו-צ’יק, כולל למילים ערביות (חשישניק, חפיפניק)
  • הסיומת היוונית לוג או לוגיה על מילה עברית, נותנת לה משמעות טרחנית ושלילית: חכמולוג, טופסולוגיה, משפחולוגיה, כסאולוגיה.
מילים שלא ידעת שמעניינות:
מניוק ו-מניאק זאת לא אותה מילה.
מניאק בא מ-משוגע בלשונות אירופה, ו-מניוק בערבית זה מי שהביאו לו בתחת. מנאייק זה הרבים של בינוני פועל מאותו שורש, שאין באמת בערבית, אבל הישראלים המציאו.
לפי מילון רוביק – הערבית שאלה את מניאק (מניכ) ומנאייק זה הרבים שלו.

[מילון רוביק – מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל]

זה הכל למהדורה זאת. אל תשכחו להגיב ולבקש מילים נוספות.

  1. 41 תגובות על ”אטימולוגיות #1“

  2. 2009-01-04, 21:42

    מאת עודד פוירשטיין

    אם אני זוכר נכון, “בשת” הגיע גם לערבית דרך הטורקית במשמעות של הומו פסיבי

    ציון תגובה: 1
  3. 2009-01-04, 22:14

    מאת שוקלת מילים

    לאחרונה תהיתי האם ‘שחיף’ מקורו בשחפן, אשמח לאימות.

    ציון תגובה: 1
  4. 2009-01-04, 23:09

    מאת אמיר חבקין

    גם כאן את מכבבת?? יא אללה, את בנאדם עסוק =]

    ציון תגובה: 1
  5. 2009-01-05, 01:17

    מאת מיכאל

    תוספת מבורכת לאתר. יש לי כמה הערות/שאלות, בעיקר לגבי המקורות.

    1. מניין ש”מגניב” קשור לאנגלית? הרי יש גם להיגנב בבניין נפעל, שם אין מ’ והמשמעות דומה (להיגנב זה לאבד את העשתונות, אולי כדימוי לקור הרוח שנגנב). האם יש עוד מילים שיש להן פ’ באנגלית שהפכה ל-ב’ בעברית?

    2. מי שיודע מספיק ערבית בשביל להכיר את “מניוק”, בטח גם יודע שהבינוני הפעול של בניין 1 בד”כ מקבל ריבוי שלם בערבית. לדעתי יותר סביר ש”מנאייק” הוא בינוני פועל ביחיד של בניין 2 (המקביל לפיעל בעברית), כלומר המנאייק הוא מי שמזיין בתחת, והצורה הזאת קיימת בערבית. לכן המשטרה נקראת מנאייק שכן היא מנייקת את האזרחים שרק רוצים לעשן בשקט. אשמח לשמוע את דעת המומחים בנושא.

    ציון תגובה: 2
  6. 2009-01-05, 09:48

    מאת נחמיאס (צמר)

    פוסט מעניין ביותר!
    נהניתי מכל רגע.

    ציון תגובה: 1
  7. 2009-01-05, 12:06

    מאת יעל

    אם כן, למה אומרים תכשיט ולא תקשיט (הרי מטרתו לקשט…)

    ציון תגובה: 1
  8. 2009-01-05, 21:19

    מאת ירון

    http://en.wiktionary.org/wiki/%D9%BE%D8%B4%D8%AA

    רק לתת סימוכין לדבריך

    הייתי מעוניין להוסיף שמקור המילה הוא לוא דווקא פרסי אלא ארמי (המשמעות נגזרה מהמונח הפרסי אך המילה חדרה לפרסית דרך הארמית)
    פשיטא הוא התנ”ך המופשט בשפה הארמית (או פשיטתא)

    ומאתר השפה העברית:
    http://www.safa-ivrit.org/milon/pshita.php

    את מוזמנת לסטור לי בכל עת ועת…

    ציון תגובה: 1
  9. 2009-01-06, 12:31

    מאת Pigulim

    וואו! דיון בלשני אמתי! נו, איפה כבר כל אלה שמחלקים פרסים (awards, לא persians…)לאתרי אינטרנט?

    ציון תגובה: 1
  10. 2009-01-16, 21:42

    מאת נועם ניר

    אני רוצה את האטימולוגיה של “כוסית” ו-
    “כונפה”. בדקתי פעם עם מישהי בעלת ידע וכנראה ש-“כונפה”
    זה מפרסית (מהמילה “כוניף”) אבל היא לא הייתה בטוחה.
    לגבי “כוסית” – זה כנראה משפה אחרת.

    ציון תגובה: 1
  11. 2009-01-17, 14:57

    מאת אמיר

    כוס- בערבית רחם ו’ית’ סיומת נקבה עברית

    ציון תגובה: 1
  12. 2009-01-17, 20:07

    מאת עודד פוירשטיין

    ממה שאני יודע, כוס בערבית זה כוס. לא רחם. אתה בטוח שזה גם רחם?

    ציון תגובה: 2
  13. 2009-01-20, 21:37

    מאת נועם ניר

    אוקיי, נניח שכוס זה מערבית. מאיזה ערבית בדיוק ?
    סורית, מצרית, עיראקית, כל התשובות נכונות ?
    אולי זה בכלל מערבית ספרותית ? צריך לבדוק בקוראן.

    מה שכן, אני בטוח שזה לא מטורקית. הם לא מתעניינים בדברים כאלה.

    ציון תגובה: 1
  14. 2009-01-23, 15:25

    מאת רועי

    יש בערבית מילה כזאת “מנאייק”. (منيك עם דגש ב-ي) – שורש نيك (זיין).

    ציון תגובה: 1
  15. 2009-01-23, 15:26

    מאת רועי

    ולגבי “כוס” (كس) – זו מילה שקיימת גם בערבית ספרותית, ובכל הלהגים הערביים. –

    ציון תגובה: 1
  16. 2009-01-23, 17:02

    מאת ליאור

    מישהו יודע מה מקור הסופית “-אדה” (אוליפיאדה, ישראליאדה, וכו’)?

    ציון תגובה: 3
  17. 2009-01-24, 19:30

    מאת akiva

    שלום.
    מאוד נהניתי מהפוסט רעיון חכם וממש בא במקום.
    ועכשיו לשאלה…
    מקור המילה להבריז הוא המושג לעשות ברז או הפוך?
    ממה בדיוק זה התחיל?

    ציון תגובה: 2
  18. 2009-01-24, 20:11

    מאת נועם ניר

    ובכן, בקשר ל”כוסית”, לפחות העובדים של חומוס אשכרה
    לא הכירו את זה בערבית שלהם, אז כנראה שזה לא בכל הלהגים.

    ועכשיו שאלה חדשה, והפעם “זרג”.
    שמעתי שכשהחלוצים באו לכאן וחיפשו מילה מתאימה,
    פשוט לא הייתה כזו אז הם השתמשו ב-“גזר”.
    אח”כ ה”גזר” הפך ל”זרג” באמצעות שיפט ציקלי של האותיות.
    אח”כ ה”זרג” הפך ל”זין” כי זו האות הראשונה,
    ולהגיד “זרג” זה לא מנומס.
    שימו לב שלפי התיאוריה הזו המקור של “זין” איננו
    “כלי זין”. מעניין ביותר.

    ציון תגובה: 1
  19. 2009-02-01, 05:30

    מאת אביחי

    כמה הערות:
    1. עקיבא: משמעות הברזה הנה לעשות ברז. יצרת מנגנון ברז בצינור ע”י מכשור מתאים (צינור הברזה אם זה ממש מעניין אותך) משם צמח הביטוי “לתקוע ברז” קרי לעצור את זרימת הנוזלים בצינור ומשם קצרה הדרך לפועל “להבריז ל..” יעני להגיב הפוך מהמצופה.
    2. אכן הביטוי כוס נגנב מערבית מדוברת למיטב ידיעתי אם כי בספרותית הוא מיוחס לרחם.
    3. שוקלת מילים: שחיף הגיע מבעל שחפת במקור, חולי שחפת בין יתר התסמינים פיתחו גם חוסר תיאבון שגרם לרזון בולט ומכאן הושאל התיאור ומשמש לתאר אדם רזה במיוחד. (כיום גם סתם רזה יכול להתהדר ב”שחיפיותו”..)
    4. ד”ר תמר עילם-גינדין: הוספת “לוגי” למילה לא בהכרח יוצרת משמעות טרחנית או שלילית: למשל פסיכולוג, גרפולוג אינם שווים לחכמולוג ואינם שליליים כמובן. למילה לוג יש הקשרים נוספים מעבר לתיאור מקצועי או תיאור מצבי, לוג (במחשבים למשל) מתייחס לרישום פעילות, בעצם לוג ניתן לייחוס לכל צורת רישום: פסיכולוג רושם את נתוניו הנפשיים של הפציינט וכו’.
    5. על אותו משקל אוסיף מקצוע חדש: תריסולוג. נהגה ע”י שותפה לשעבר בשנת 2001. קרי הבחור שמתקן את התריסים… אני אוסיף אותו כאן כהמלצה למילה היומית… ואחרון חביב, מנאייק לקוח במקור מהטיית רבים בערבית מצרית טנק בודד יהיה טנקאט ברבים. דוגמא מעניינת למה שהעברית עשתה לביטוי שמקורו זר הוא “פעם שלישית גלידה” שאומר פעם שלישית שיקרה המאורע שהרגע קרה (נפגשנו או התקשרת אלי) אתה מזמין לגלידה…כוונת המשורר המקורית באה מאנגלית third time i’ll scream שמשמעותה שונה לחלוטין: פעם שלישית אני אצעק אבל בעברית שלנו לפני ארבעה עשורים היה מי שתרגם את u’ll scream למשהו אחר – ice-cream… מעניין…
    6. הערה חשובה לירון: פשיטתא אינו בשימוש, בניגוד ל”פשט”, המקור הנו תלמודי ומצביע על נתון מופשט הידוע לכולם, משמש כסימן שאלה ע”י השואל. המקור לכך הנו מקורות המידע היהודיים: פרד”ס (פשט, רמז, דרש וסוד) כאשר הפשט התייחס לכתוב כמלל נטול פרשנות, בעיקר תנ”כי או משניות. מכאן השאילה העברית המודרנית את המילה החדשה “פשוט”.
    זה מהמעט עוד שאני זוכר מהישיבה שלמדתי בה :-)
    7. זה אחד האתרים היותר מרעננים שראיתי לאחרונה אז סחתן על זה…אגב הביטוי “סחתן” לקוח גם הוא מערבית: “סח” הוא ברכת בתיאבון או לבריאות והמקבל עונה בסחתן, קרי פעמיים לבריאות למברך, בניגוד ל”סחי” (טעות נפוצה וגם על סחי יש מה לאמר…)שהוא אחר לחלוטין גם במהות וגם בפרשנות.

    ציון תגובה: 3
  20. 2009-02-18, 18:40

    מאת טל

    בנוגע לתכשיט ותקשיט:
    המקור אכן היה תקשיט, אבל מפני שגם ה-ק’ וגם
    ה-ט’ היו נחציות (הגויות עם לחץ בגרון, כמו ה-ט’ וה-ק’ בערבית), קרתה תופעה של דיסימילציה: מה שנקרא “היבדלות” (ההיפך של אסימילציה, “הידמות”).
    מפני שהיה קשה להגות שני הגאים נחציים באותה מילה, ה-ק’ הנחצית הפכה ל-כ’.
    זה לפחות מה שלמדתי באוניברסיטה..

    ציון תגובה: 1
  21. 2009-02-24, 00:22

    מאת ערצ

    איך ערץ בערבית, כשבערבית אין צ’ בכלל?

    ציון תגובה: 1
  22. 2009-02-26, 09:52

    מאת צפדינה

    לערצ- צ’ זה תעתיק של אות ערבית שאין בעברית [קוראים לה צאד, אבל היא משהו בין צ’ לס’ אם אני זוכרת נכון].

    ציון תגובה: 2
  23. 2009-03-06, 10:56

    מאת שמריה

    לאביחי
    הפשיטתא זה אכן שם התרגום של התנ”ך לארמית-סורית (אמנם, כפי שאמרת, אין שימוש במילה זו בחיי היום יום). בישיבות אכן לא משתמשים במילה זו, ולכן איו צורך להתנצל על חוסר ידעתך.

    ציון תגובה: 1
  24. 2009-03-15, 16:13

    מאת יעל בודניוק

    ד”ר תמר עילם גינדין תעשי לי ילד.

    ציון תגובה: 0
  25. 2009-03-24, 15:41

    מאת Pigulim

    כמו הג’ירפות, גם אנחנו “רוצים עוד-עוד, רוצים עוד-עוד, רוצים עוד-עוד…” :]

    ציון תגובה: 0
  26. 2009-03-28, 14:38

    מאת ליליה

    מעולה!!!!!!!!

    ציון תגובה: 1
  27. 2009-05-15, 14:31

    מאת נועם

    ומי יודע מה המקור של הביטוי “פוקס”,
    כמו בצירוף “יצא בפוקס”, “הצליח בפוקס” ובהטייה הלא כל-כך נפוצה “פוקסיונר”?

    אשמח לתגובות, שאלתי הרבה ולא מצאתי תשובה.

    ציון תגובה: 1
  28. 2009-05-27, 19:47

    מאת בחור מזוקן

    פוקסיונר דווקא נשמע ברחובות עירנו מדי פעם.

    ציון תגובה: 1
  29. 2009-06-29, 19:03

    מאת עומר גולדמן

    צ הערבית היא לא משהו בין ס ל-צ. היא ס נחצית, וכך הייתה גם צ שלנו במקור (ועדיין תשמע אותה כך אצל חלק מיוצאי ארצות ערב).
    איך קרה ש-ס נחצית הפכה ל-תס? זו שאלה טובה. קודם כל זה קרה אצל האשכנזים, שלא הכירו נחציות, אבל הם כן הכירו פונמה משמעותית שלא היה לה ייצוג בעברית. אם נעשה אחד ועוד אחד, נראה לי הגיוני לשער שזה הסיפור.
    אבל בנוסף זכור לי במעומעם שבחלק מהשיחזורים של פרטו-שמית ה-צ נהגתה כ-צ (תס) הדופה.
    קיצר, לא יודע…

    ציון תגובה: 1
  30. 2009-07-16, 20:25

    מאת Duck

    בקשר לסיומת אדה, עד כמה שהצלחתי למצוא המקור הוא יווני. למעשה המקור הוא המילה אולימפיאדה, ופרוש הסיומת אדה היא ארוע המתרחש פעם ב-4 שנים. אני מניח שסביב ארוע שמתרחש פעם ב-4 שנים יש חגיגה גדולה, ומכאן הסיומת הגיעה לכל ארוע שיש סביבו הרבה בלגאן.
    לגבי פוקס – אני מניח שזה נגזר מהמילה “מזל” או “אקראי” באיזושהי שפה, אבל לא הצלחתי לאתר. אם מישהו מזהה – אשמח לדעת.

    ציון תגובה: 1
  31. 2009-08-11, 23:39

    מאת ליאור השחור

    תשובה ל-24: המילה ערצ ולא ערס נכתבה עם האות העברית צדי (ולא צדיק, ערבוב של שתי האותיות צד”י ואחריה קו”ף) כך על-מנת ליצור תעתיק של המילה בערבית. לגבי ההגייה האות הערבית צאד נהגית כמו שיוצאי תימן הוגים את המילה בצל, אשר נשמעת כבסל, רק שהמילה נהגית כאשר השפתיים כמעט סגורות ולכן יש הבדל מהאות הערבית סין שהיא מקבילה לאות העברית סמ”ך. נסה לומר סין עם שפתיים פתוחות לכדי חיוך רחב ושיניים סגורות, ולאחר מכן את האות צאד עם שפתיים כמעט-סגורות ושיניים סגורות. אני בטוח שתקשיב ותמצא את ההבדל, ניתן לשמוע זאת בבירור כאשר מדברים עם ערבי.

    ציון תגובה: 1
  32. 2009-08-12, 08:14

    מאת ערס פואטי

    ליאור מתאר כאן בעיה ידועה בתעתיק ערבית-עברית.
    ויש אפילו אנקדוטה:
    במלחמת המפרץ הראשונה, במעריב היו כותבים צדאם חוסיין, (ותקפו את ידיעות על שהם כותבים סדאם ב-ס’, ובה בעת את העיר באצרה ב-צ’, כאשר שני השמות נכתבים בשפת המקור באותה אות).
    במלחמת המפרץ השניה, מעריב נשברו וכתבו סדאם ב-ס’.
    כוחם של הרגלים מושרשים גובר לא אחת על כוחו של ההגיון.

    ציון תגובה: 1
  33. 2009-08-12, 17:56

    מאת Boojie

    בעיה מטופשת בתעתיק ערבית-עברית, אם תשאלו אותי, שמגיע ממגדל השן האקדמי המעופש.
    התעתיק משום שפה שהיא לא נאמן לאיזשהו דגם של תעתיק אקדמי-פלצני שלא דומה בשום צורה שהיא לצליל האמיתי של המילה. תעתיק של שמות שואף להידמות לאיך שהשמות נשמעים, לא לאיך שהם מאויתים בשפה אחרת. ממש כפי שלא נתעתק את שמו של וינס ווהן “וינקה ואוגהן” (היי, ככה כותבים!), אין שום היגיון לתעתק את שמו של סדאם חוסיין “צדאם”. זה אולי מעניין מזרחנים שצריכים לדעת איך השם מאוית במקור, זה בטח לא מעניין אדם שרוצה לדעת *להגות* את השם.

    ציון תגובה: 0
  34. 2009-08-20, 11:11

    מאת פוקסי

    המילה פוקס

    שיבוש של המילה האנגלית fluke ופירושה “מכה” פתאומית של מזל טוב.

    ציון תגובה: 0
  35. 2009-11-14, 18:48

    מאת motiargaman.com

    המילה בערבית מרוקאית (“מאגרב” לענייננו) בהקשר עם חנון היא לדעתי כאנז’ ולא חנאג’, ופירושה “רקוב”.

    ציון תגובה: 0
  36. 2010-01-10, 22:34

    מאת דוד אמיר

    כולם מכירים בורג ואום. הם מתברגים האחד בשניה באמצעות הברגה.
    קיים כלי שמייצר הברגה בחתיכת מתכת, באופן שיאפשר להכניס (להבריג) בורג פנימה, כמו למשל בגלגל של רכב.
    לכלי הזה קוראים “מברז”, כנראה בגלל שהמילה מברג כבר תפוסה ע”י כלי מוכר אחר.
    לפיכך, משמעות המילה להבריז היא להכניס תוך כדי סיבוב, מה שבשימוש במושג “הבריז לה” אמור מאד מאד להכאיב, הרבה יותר מהכנסה חלקה.

    ציון תגובה: 2
  37. 2010-03-11, 15:05

    מאת טל

    בחזרה לעניין הכוס, ולא של אמא של מישהו ספציפי.
    חברות ערביות שלי טוענות שכוס מגיע בכלל מהשם לחלק האחורי, יענו ישבן. בעבר זה היה כינוי מכובס לזונות שזלג אל תוך השפה ולכן הן מזדעזעות מהשימוש הזה בעברית.

    אני תוהה האם אולי זה בכלל קשור לכוסה (ראו ערך צלקת מכוערת) ואז אולי זה חריץ.
    עזרה?

    ציון תגובה: 1
  38. 2010-10-22, 10:45

    מאת יחזקאל

    חשבתי שיש מקום לעסוק בתחבירים שלמים שהרי אפשר ליצור בסיס טקסטי בעל כמה משפטים כתובים בעברית הכי פחות נפוצה ולנתח אותם מעל גבי האתר כגון:
    (ואני באמת לא יכול לעמוד
    אחרי מה שאכתוב בעצמי…)
    “את אשר כתבתים לתסלל לכאשר יהיו בעלי נוטרי אמונת ברית השפה ושיכתבו לבחינת את אשר נדון בו לעברית מוצקה ועוד יצוקה”
    ואתם… שלחו תגובות כאוות נפשכם !!

    ציון תגובה: 0
  39. 2011-08-30, 15:08

    מאת יענקל'ה איש יהופיץ

    אז אפשר לומר שכוסית היא רחמניה?

    ציון תגובה: 0
  40. 2013-04-09, 16:45

    מאת Anonymous

    כוס מקום בו גדל שיער בא מגבות (ששם סומך שיער)

    ציון תגובה: 0
  41. 2015-11-19, 19:21

    מאת אמנון בירמן

    בּהמשׁך להסבּרך על האטימולוגיה שׁל המלה ‘פּוּשׁט’, רציתי להוסיף שׁשׁמעתי פּעם שׁהמלה פּוּשׁטק קשׁוּרה לאותו מקור ופּרוּשׁה נערים שׁשׁמשׁוּ את החיילים הטוּרקיים לצרכי מין.
    האם זה נכון?

    ציון תגובה: 0
  42. 2017-05-09, 12:26

    מאת איציק סיגל

    שאלה:
    למישהו יש רעיון מה מקור המילה “סחי”? (ככינוי לאדם שאינו מסטול/חסר מודעות עצמית)
    ועד כמה שאני יודע התוספת “יאדה” מקורה ברוסית, זוהי לשון ריבוי

    ציון תגובה: 0

הוספת תגובה