שוער עולה / שוער מעופף

(הצבעות: 40)

פורסם ב-2010-10-29 – 13:30 | מאת

אדם המנסה להשיג דברים אחרים במקום לשמור על מה שיקר לו.

הרחבת השימוש בביטוי השגור במשחקי קטרגל וכדורגל בשכונה, ואשר מתאר הסכמה בין הקבוצות על-כך שהשוערים מצטרפים באופן קבוע להתקפות קבוצותיהם תוך הזנחת השער (פעמים רבות מדובר בפשרה כדי ששחקנים יסכימו לעמוד בשער).

– “בוא’נה, ראית את שרון השרלילה הזו, באה איתי למסיבה, והופ אחרי שעתיים היא כבר מדברת שעה שלמה עם אביעד.”
– “נו, מה אתה רוצה ממנה, מרגע שהגעתם אתה משחק שוער מעופף. מה אתה חושב, שלא ראיתי איך אתה מרייר על הבלונדינית הזו שם, אנה, ומנסה להתחיל אותה? כולם ראו, וכנראה גם שרון.”

– “שיואו, אני לא מאמינה איזה אנשים דוחים, שתי דקות השארתי את החולצות האלה בצד, עכשיו אני חוזרת, אין חולצות, לקחו לי אותם. והן ישבו עליי בול!”
– “יקירתי, להזכירך היום זה סוף-עונה בזארה, את יודעת שאסור לשחק היום שוער עולה. מה גם שזה לא היה שתי דקות, זה היה לפחות עשר, ראיתי אותך נכנסת לתאי מדידה עם שמלות לפחות שלוש פעמים, למרות שיש כזה תור.”

נתרם ע”י: רועי בקר.
מקור: עממי.

  1. 5 תגובות על ”שוער עולה / שוער מעופף“

  2. 2010-10-29, 14:13

    מאת ערס פואטי

    הממ… אחת לאיזה זמן מוגבל מגיע ערך כזה. לא להתבלבל, זוהי לא “משמעות חדשה למושג קיים” (כמו יראת שמיים או רואה חשבון), זוהי פשוט אלגוריה.
    האלגוריה כשלעצמה טובה בעיני, ואין לי ספק שאשתמש בה, אבל בהחלט יש לי ספק גדול באשר למידת הדורבניות של ערכים כאלה. אני דוחה את מתן פסק הדין (טוב נו, את הקליק של הכיכוב) עד שאגבש דעה בעניין.
    משוחררים.

    ציון תגובה: 3
  3. 2010-10-29, 14:35

    מאת ערס פואטי

    [וכמובן שגם במומי אני פוסל: על אותו ספסל נאשמים בדיוק יושבים ומחכים לאותו פסק דין גם “מט בשתיים”, “שלשה מהחצי” ו”מכאן אלגברה”.]

    ציון תגובה: 0
  4. 2010-10-29, 15:07

    מאת נעמה

    דווקא הערך לא רע בכלל, אבל כמה פרטים בדוגמאות, אני מותשת! המטרה של הדוגמאות היא להמחיש את אופן השימוש בערך ואולי על הדרך לבדר את הקוראים. לא להכין שיעורים לחוג כתיבה יוצרת!

    ציון תגובה: 6
  5. 2010-10-29, 16:28

    מאת מתן

    ונעבור לפתרון בחינת הבגרות בהיסטוריה חלק ב’…

    ציון תגובה: 1
  6. 2010-10-31, 10:20

    מאת ערס פואטי

    החלטתי. לא דורבן.
    דורבן אמור לנשוך את השפה, לשחק עם האותיות, עם הצלילים ועם המשמעויות של המילים. זו הסיבה שדורבן גם אינו ניתן לתרגום, הוא עומד עם רגל אחת על המשמעות העברית של המילים ועם הרגל השניה על העברית עצמה.
    מטאפורה, מאידך, לא נושכת את השפה. היא נושכת רק את עולם המושגים של הקורא. היא מראה לנו ש “גם לזה וגם לזה יש משהו משותף”
    את “מט בשתיים”, “מטען” ו”שלשה מהחצי” אפשר לתרגם לכל שפה אחרת בלי לאבד שום דבר מהאיכות שלהם. וגם את (אם רק הייתי יודע איך אומרים בשפה אחרת) “שוער עולה” או “מכאן אלגברה” או שיר מקביל לאקדח של אביתר (בטח משהו של קאת סטיבנס).
    המטאפורה לא חיה בתוך השפה (כמערכת מסמנים), אלא רק בתוך שדה המסומנים, ולכן תובן ותפורש במלוא יופיה ע”י כל אדם שמכיר את גם את המשל וגם את הנמשל, בלי קשר לשפה.

    [מסקנת בונוס – כלל אצבע קל לתפעול שתקף ל 99% מהמקרים: אם התרגום לא הרג את זה, אז זה לא דורבן]

    ציון תגובה: 1

הוספת תגובה