הדחיפות, הצפיפות והעצבנות האופייניים לתחנות האוטובוס והרכבת ביום ראשון בבוקר, כאשר כל החיילים נוסעים לבסיסיהם והתחבורה הציבורית לא עומדת בעומס.
המונח שימש במקור לתיאור פעילויות תרבות של חיילים בימי ראשון, כצ’ופר מטעם היחידה.
– “מה זה חוסר התרבות הזה? תפסיקו לדחוף! זה בסך הכל אוטובוס לבאר-שבע!”
– “למה חוסר תרבות? תרבות יום א’!”
נתרם ע”י: shabtay.
4 תגובות על ”תרבות יום א’“
מאת רם
ומה עם יום ה’? ה”תרבות” אותה תרבות… מה הדורבן לזה?
מאת ירון שהרבני
זה ערך הזוי ברמות.
תרבות יום א׳ מטרתה לפצות או לנטרל את שבי״זות יום א׳ (שבי״זות — שיברון ז׳).
חלק משביזות יום א׳ היא ההידחפות לאוטובוסים וההגעה לבסיס, אני ממש לא מצליח להבין את הרעיון שעומד מאחורי הערך.
מאת shabtay
ובכן, זו תרבות יום א’ האמיתית – זו של הדחיפות באוטובוס וברכבת, ולא זו שהצבא מספק כפיצוי על שביזות יום א’.
מאת Diftong
אני דווקא בעד הערך. ואולי אפשר להוסיף לכך גם את תרבות הנהיגה בפקקים של יום א’.