החבר/ה של שרדינגר

(הצבעות: 81)

פורסם ב-2010-06-15 – 19:32 | מאת

בן או בת זוג של מכר/ה, אשר חרף טענות חוזרות ונשנות מצד המכר/ה, אין הוכחה ודאית לקיומם.

נוצר מצב בו מי שאינו מעורב באותה מערכת יחסים, לא יכול לדעת האם בן או בת הזוג קיימים, או שכבר אינם.

– “תגיד, ענת הזאת יוצאת עם מישהו?”
– “היא טוענת שכן, אבל זה חבר של שרדינגר, אז לך תדע”.

– “מה זה? מתי היית באיטליה?”
– “לפני חצי שנה, כשהייתה לי חברה של שרדינגר ולא באתי למסיבה שלך.”

נתרם ע”י: אביעד שמיר.

  1. 18 תגובות על ”החבר/ה של שרדינגר“

  2. 2010-06-15, 19:37

    מאת נעם אבנרי

    אהבתי, למרות החוסר בהסבר למאותגרי-פיזיקה.
    הדוגמה השניה צולעת – המושג אמור להגיע מהסביבה שלא מאמינה ולא מהאדם עצמו.

    ציון תגובה: 4
  3. 2010-06-15, 20:59

    מאת yaelila8

    הדוגמה השניה סותרת את ההגדרה. חוצמיזה, חבר שלי לא דמיוני, אנחנו נפגשים כל לילה בחלומות שלי, נשבעת !

    ציון תגובה: 1
  4. 2010-06-15, 21:03

    מאת ערס פואטי

    ארווין שרדינגר. זה קצת ארוך מידי. זה יהיה הרבה יותר נח בראשי תיבות. (ואולי גם יסביר כמה “סופר-פוזיציות” מוזרות שיש לפעמים באתר).
    א”ש, יש לך חתול?

    ציון תגובה: 8
  5. 2010-06-16, 08:40

    מאת צפרגול

    ארוך ומסורבל מדי, שלא לדבר על זה שרוב הסיכויים שתאלץ להסביר מי זה שרדינגר מיד אחרי שתאמר את זה.
    הרבה יותר קל ופשוט ללכת על החבר הבדיוני, שזה פחות או יותר אותו דבר, רק פשוט וקל.
    (מישהו אמר אוקהם?)

    ציון תגובה: 0
  6. 2010-06-16, 09:49

    מאת aviadshamir

    אני יודע שהדוגמה השניה לא טובה. אני לא זוכר אם ככה כתבתי אותה, או שהיא שונתה בעריכה. לגבי מאותגרי פיזיקה, לא זכור לי שיותר מדי התקשו להבין את “סלט פיבונאצ’י”, למרות שצריך ידע במתמטיקה כדי להבין את הביטוי. אולי ההבדל הוא שבאותה תקופה היו כאן הרבה פחות גולשים, אז היה גרעין חזק יותר של גיקים.

    ערס, יש באתר הזה מספיק א”ש גם ככה.

    ציון תגובה: 0
  7. 2010-06-16, 10:12

    מאת Duck

    אני יודע, הגיקיות שלי הולכת להשפריץ פה לכל הכיוונים, אבל אני לא יכול להתאפק. זה מעצבן אותי בכל פעם מחדש כשמבלבלים את הניסוי המחשבתי של שרדינגר עם חוסר וודאות. טעות שהיא נפוצה כמעט כמו שהיא גסה. אז עבור כל אלה שלא מכירים, ובעיקר עבור אלה שנדמה להם שהם מכירים – בכך אמורים הדברים:

    עפ”י מכניקת הקוונטים מערכת אינה מתוארת ע”י מצב בודד אלא ע”י מעין סכום של מצבים, כאשר המשקל של כל מצב בסכום נותן לנו את ההסתברות למצוא את המערכת במצב זה כאשר נבצע מדידה. מצב יכול להיות מיקום, אנרגיה, מהירות ועוד.
    עם פרסום התורה החלה מחלוקת, פילוסופית ברובה, לגבי הפירוש הפיזיקלי של התיאור המתמטי המוזר הזה. אחד הפירושים, שנתמך ע”י נילס בוהר ונקרא פירוש קופנהגן, טוען שהמערכת אכן נמצאת בסכום של מצבים, מעין מצב לא מוגדר (אך ידוע), ופעולת המדידה גורמת למערכת “לקרוס” אל מצב מוגדר היטב. את הפירוש הזה ניסה ארווין שרדינגר לנגח באמצעות הניסוי המחשבתי הידוע כ”החתול של שרדינגר”. אומר שרדינגר, בואו ניקח חתול ונסגור אותו בתוך קופסא. נעביר את הקופסא תהליך שבסופו יש סיכוי של 50% שהחתול חי ו-50% שהחתול מת. כעת, טוען שרדינגר, פירוש קופנהגן יביא אותנו למצב המגוחך שמסוף התהליך ועד לפתיחת הקופסא (כלומר ביצוע מדידה) החתול אינו חי ואינו מת, כי אם נמצא במצב שהוא סכום של “חתול חי” ו-“חתול מת”.
    אני רוצה לחזור ולהדגיש, אין מדובר בחוסר-וודאות לגבי חיי החתול או היעדרם כי אם במצב סכום (סופר-פוזיציה בלשון מקצועית).

    זהו, הוצאתי את הקיטור שלי, עכשיו אני יכול לחזור לעבוד.

    ציון תגובה: 4
  8. 2010-06-16, 10:50

    מאת קופי פייטר

    אתגר קרת צדק: אף אחד לא מבין את הקוואנטים.

    אגב, זה לא שרדינגר על השטר של ה-100 שקל?

    ציון תגובה: 4
  9. 2010-06-16, 11:32

    מאת עידן

    לא הבנתי – לא את זה ולא את פיבונאצ’י.
    דרושים עוד ערכים שלא נכתבו ע”י סטודנטים ובוגרי הטכניון.

    ציון תגובה: 0
  10. 2010-06-16, 12:00

    מאת נעם אבנרי

    Duck,
    למרות שלא נוח לי עם המחשבה של גבר (זולתי) שמשפריץ, שאפו על המאמץ.

    ציון תגובה: 0
  11. 2010-06-16, 12:25

    מאת Duck

    @נעם: זה ברור ומובן, בגלל זה אני משפריץ בחדר סגור, כשאף אחד לא רואה.

    ציון תגובה: 0
  12. 2010-06-16, 13:37

    מאת מיצי

    אביעד, בערך שכתוב כאן לא מוזכר קשר לפיזיקה כלל.
    לעומת זאת בערך של סלט פיבונאצ’י כן מוסבר וכן יש דוגמה, כך שאלה שלא הבינו הם לא בהכרח מאותגרי פיזיקה.

    אז אחרי כל זה, אני לא רואה איך משתמשים בביטוי הזה מעבר לשיחה בין שני פיזיקאים, אחרת תצטרך להסביר מי זה שרדינגר, מה שדי יהרוס את השיחה (ואותה הערה תקפה גם לסלט פיבונאצ’י, אבל לא עליו הדיון).

    ציון תגובה: 0
  13. 2010-06-16, 14:26

    מאת aviadshamir

    אגב, לא למדתי פיזיקה מעבר לכתה ט’. התבססתי על ידע כללי.

    ציון תגובה: 0
  14. 2010-06-16, 16:08

    מאת Lebowski

    יש לי אי ודאות בקשר למכניקת הקוונטים.

    ציון תגובה: 1
  15. 2010-06-16, 16:15

    מאת yaelila8

    אני עדייין מאותגרת בעניין הסלט.

    ציון תגובה: 0
  16. 2010-06-16, 16:39

    מאת צפרגול

    מעבר לזה שלסלט יש הסבר ברור –
    דן בראון הפך את פיבונאצ’י לדי מפורסם, גם לאלו שאין להם רקע במתימטיקה – אבל בשביל להכיר את שרדינגר צריך להתעניין לפחות בפיזיקה.

    ציון תגובה: 0
  17. 2010-06-16, 17:01

    מאת aviadshamir

    צפרגול, אצלי זה הפוך. לא ידעתי מה זה פיבונאצ’י לפני שהערך הופיע בדורבנות, אבל שמעתי על שרדינגר בלא מעט הזדמנויות.

    ציון תגובה: 0
  18. 2010-06-17, 12:42

    מאת צפרגול

    ואני מוכן להתערב שפיזיקה היא תחום עניין בשבילך.
    גם בשבילי, זה באמת מעניין, אבל זה לא אומר שככה זה בשביל כולם, אתה יודע.

    ציון תגובה: 0
  19. 2010-06-21, 14:55

    מאת ailaG

    TL;DR:
    (ואם אין אז צריך ערך עברי ל TL;DR. אר;לק?)

    בקוונטים יש קטע ביזארי שדברים, אלקטרונים למשל, יכולים להיות בשני מקומות בבת אחת. זה לא אשליה, זה לא בעיית מדידה, לפי התאוריה המקובלת זה אשכרה ככה.

    אז שרדינגר חשב שזה מגוחך והביא דוגמה לניסוי תאורטי שבו הוא שם חתול בקופסה (ואי אפשר לראות / לשמוע / להריח אותו מבעד לקופסה) ושם אלקטרון שיפעיל תגובת שרשרת שתהרוג את החתול. אבל האלקטרון בשני מקומות בבת אחת, אחד מהמקומות מפעיל את כל העייסק והשני לא. זה אומר שהחתול מת וחי בבת אחת. וזה האבסורד שהוא רצה להדגים.

    עוד יותר TL;DR:

    החתול של שרדינגר הוא חתול דמיוני שמבוסס על תאוריות אמיתיות בפיזיקה והוא חי ומת בו זמנית.
    פיזיקאי בשם שרדינגר המציא אותו כדי להראות כמה מוזר ואבסורדי זה.

    וזה צריך להיות בידע הכללי של אנשים עם אינטיליגנציה ממוצעת פלוס. אני לא אומרת “אמור להיות” אלא “צריך” – כלומר לדעתי יותר אנשים צריכים לדעת מה זה, לפחות בגדול.

    ציון תגובה: 0

הוספת תגובה