כתובת המתעתעת באנשים וגורמת להם להגיע למקום אחר מאשר למחוז חפצם.
הומופונים: רחובות בעלי שמות שנשמעים זהה: “פנחס, פנקס”, “ברנדה, ברנדס”
הומוגרפים: רחובות בעלי שמות שנכתבים דומה: “שחם, שוהם”
תשמו”ץ (תעתיק שובר משמעות וצליל): “ריבונו של רעננה – למה שברץ ולא שוורץ?!”
הלחם: כשהעיר בולעת את המושבים מסביב, היא מקבלת כמה רחובות בשם הדרים, אילת, אילנות, וכדומה.
מעתק סמנטיט-גאוגרפי: רחוב ז’בוטינסקי נמשך לאורך פתח תקווה, בני ברק ורמת גן.
ריבוי אפונימים (נגזר משם של אדם): “א.ד. גורדון, יחיאל גורדון, מרדכי גורדון”. ועוד לא דיברנו על משפחת כהן!
ע”ע יהודה ברקן.
“תוודא שוב שמדובר ביהודה הלוי ולא יהודה המכבי. שלא ידפקו לנו כתובת תעתועים.”
נתרם ע”י: Rill.
7 תגובות על ”כתובת תעתועים“
מאת איש
וואו
מאת יפתח
איזו השקעה!
יש לי תאוריה שכל החלוקה המוניצפלית בקריות, למשל, היא כדי לחסוך בשמות של רחובות.
“איך נקרא לרחוב הזה? אני אומר ויצמן. …אה, ויצמן היה לנו כבר. אז יאללה, בוא נגיד שמפה זה כבר עיר חדשה”
מאת נעמי
וביחיד כתובת תעתוע על משקל קעקוע והכל מושלם.
מאת עידן עמית
כל הכבוד על ההשקעה.
אבל חשבתי שברעננה יש רק רחוב אחד.
עוד לא פגשתי תושב רעננה שלא גר בפינת אחוזה.
מאת Rill
נעמי: “כתובת תעתוע” היתה אחת מהגרסאות שנשקלו עבור ההגדרה. אם זה מתאים לך יותר…
עידן: רחוב שברץ (Schwarz) גם הוא בפינת אחוזה
מאת נעמי
כן מתאים לי בהחלט, עושה את זה עוד יותר חזק וגם קצת מצחיק, (מה שמוריד מערך הערך בעיניך?) וגם הלחם שבע”פ.
מאת עופר
אני חשבתי שמדובר בחותמת נותנת לא מוצלחת או ששיכת ללא נותנת.