דִּיוּנֵי שֵׂכֶל

(הצבעות: 51)

פורסם ב-2010-01-28 – 13:32 | מאת

דיונים רבי משתתפים שנועדו לשריפת זמן הדדית, ללא כל מטרה מוגדרת וללא כל תוצאות.

משחק מילים על “זיוני שכל”.

“איזה יום סיוט עבר עלי היום בעבודה, ארבעה דיוני שכל ברצף בהשתתפות כל המנהלים לענייני כלום.”

“השירות הצבאי שלי היה מלא בדיוני שכל.”

נתרם ע”י: שחר בר.

  1. 14 תגובות על ”דִּיוּנֵי שֵׂכֶל“

  2. 2010-01-28, 14:23

    מאת Lebowski

    מוזר, לפי ההגדרה זה לא רק משחק מילים על “זיוני שכל” זה באמת זיוני שכל.
    אולי היה כדאי להגדיר את זה בצורה הפוכה ולהפוך את זה למשהו חיובי או אפילו למונח DEBATE במקום התרגום הנוכחי שלו, שאם אינני טועה הוא “מועדון ויכוחים”.

    ציון תגובה: 2
  3. 2010-01-28, 15:36

    מאת יובל

    אצלנו בצבא היינו מקבלים זימוני שכל לדיוני שכל.

    ציון תגובה: 1
  4. 2010-01-28, 16:14

    מאת אסף שגיא

    Lebowski, אני מכיר רק תרגום אחד ל-Debate, והוא… דיבייט.

    ציון תגובה: 0
  5. 2010-01-28, 19:36

    מאת רני אסנת

    ישנה בדיחה ישנה על משה דיין, שהיה נואף ידוע. ערב אחד הוא מגיע הביתה מאוחר, ואומר לאשתו: “מצטער, התעכבתי בדיון.”
    “זה בסדר,” היא אומרת, “אבל בפעם הבאה תשתדל לבוא בדמן.”

    אגב, זה לא אמור להיות צירה ולא סגול במילה “דיוני”? איפה משטרת הניקוד?

    ציון תגובה: 1
  6. 2010-01-28, 19:46

    מאת קופי פייטר

    משטרת הניקוד הייתה עסוקה במעבר למשרד חדש. הא”ש בזמן האחרון עורך בבוקר וקשה לי לתקן בזמן.
    תוקן פלוס דגש חזק וסקסי ב-ד’.

    ציון תגובה: 0
  7. 2010-01-28, 20:22

    מאת Anonymous

    לא סתם קראו לו משה דיין… וזי לחכימה

    ציון תגובה: 3
  8. 2010-01-28, 21:39

    מאת יובל

    קל.
    הדגש ב-ד קל.

    ציון תגובה: 0
  9. 2010-01-28, 22:21

    מאת קופי פייטר

    יובל, ברור שהוא קל. סתם ניסיתי להעלות לו את הביטחון העצמי. (-:
    אני יכול להבין דגש קל ב-ב’, כ’ ו-פ’. מה זה משנה ב- ג’, ד’ ו-ת’? אם יום אחד תראו אותי בבגד כפת באבראבנל, תבינו מאיפה הכול התחיל…
    ובהזדמנות זו, אני רוצה להמליץ בחום על ספרי הילדים “מעשה בפ”א סוףית” ובמיוחד על “מעשה בחיריק קטן”. שני ספרים מקסימים וכתובים יפהפה של נתן אלתרמן באיוריו המתוקים של דני קרמן. חובה לכל דורבן, גם אין לו ילדים.

    ציון תגובה: 0
  10. 2010-01-28, 22:45

    מאת Duck

    היסטוריה, קופי, היסטוריה.
    במקור ג’ רפה נהגתה כמו ר’ גרונית, ת’ רפה כמו th, ואני לא בטוח לגבי ד’ רפה, אבל בטח כמו j או ז-מגורשת. (http://www.dorbanot.com/?p=9881).
    ואם כבר התייחסת לערך שלי, למה בלי קישורית?

    ציון תגובה: 0
  11. 2010-01-28, 23:40

    מאת אורי שומרוני

    ע”ע ד’אל [ZAL], ת’א [ThA] וע’ין [REN] בערבית.
    מאותה סיבה שיש לנו ט’, ק’ ו-צ’ בשפה. כי פעם אמרו אחרת.

    ציון תגובה: 0
  12. 2010-01-29, 01:20

    מאת אסף שגיא

    יו די כבר עם כל הדיוני שכל האלה על הניקוד! כשאין ניקוד – מתלוננים. כשיש ניקוד – מתלוננים על כל ערך.

    וקופי, אני מרגיש שאתה חושף מול כל האתר את החיים הפרטיים שלי =)

    ציון תגובה: 1
  13. 2010-01-29, 03:10

    מאת alogen

    לחדשים כמוני, אני ממליץ בחום להיכנס ללניק שDUCK פרסם (מגורשת).
    הממ, ד’ מרגישה דגושה (ניתן להשוות עם ט’ לעומת ת’) אבל אולי זה סתם פסיכולוגי.
    בכל מקרה, נראה לי אנחנו מיישמים את המושג בתגובות למושג (שזה לא לגמרי, אבל כמעט מתאר מושג שכבר הומצא – להשתמש במושג ‘נגד’ עצמו?)

    ציון תגובה: 0
  14. 2010-01-29, 11:58

    מאת קופי פייטר

    צודק ברווז
    בגד כפת:
    http://www.dorbanot.com/?p=13463

    ציון תגובה: 0
  15. 2010-01-30, 01:21

    מאת שחף

    alogen, ראה ערך: http://www.dorbanot.com/?p=17065

    ציון תגובה: 0

הוספת תגובה