קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 152)קצת להשתגע, אבל לא ממש.
צורת היחיד של “לאבד את העשתונות”, שזה פחות מכמה עשתונות.
ניתן להשתמש בכמות מדוייקת של עשתונות, כגון “לאבד לפחות שלוש עשתונות”, “לאבד עשתונה וחצי” וכיו”ב.
ע”ע נסדק לי, חי כאילו אין מחרתיים, סנאי.
“בוא’נה, אלי איבד עשתונה – הוא נסע לקחת אותי דרך אבן-גבירול ולא בן-יהודה.”
“אני מאבד עשתונה, עוד פעם ישמיעו את השיר הזה ואני חוטף חלחלצ.”
נתרם ע”י: יובל פינטר.
23 תגובות על ”לאבד עשתונה“
מאת עופר
אהבתי עד מאוד. מקסים.
מאת קופי פייטר
10 שניות נוספות. זה בדיוק הזמן שלוקח לפתוח מילון ולבדוק אם עשתונות זה רבים או רבות, ומה אתם יודעים – ברבים עשתונות, ביחיד עשתון, שזה אגב: מחשבה, רעיון.
הטעות המעצבנת הזו גרמה לי לאבד עשתון (וחבל כי הרעיון חמוד ביותר). המוצא הישר מתבקש להחזיר אותו למשפחת שגרוני, רח’ שלום א”ש 37, א”שדוד.
מאת אסף שגיא
קופי משביז.
אתה לא רואה אותי מתעצבן כשיוני אלקן ואחרים אומרים “יש לי דורבנה”.
מאת צפרגול
ערך סבבה, למרות ההשבזה של קופי.
גם אם זה עשתון ולא עשתונה, אני מאמין שרוב הציבור שלא עשה קורס הכנה לפסיכומטרי, או שעבר יותר מדי זמן מהפסיכומטרי שלו, לא ממש מכיר את המילה עשתון.
לפחות לא הכרות שמעבר ל “שלום שלום, ראיתי את צורת הרבים שלך לפני כמה חודשים בעיתון.”
לסיכום החפירה – נראה לי ש “לאבד עשתונה” עדיף על “לאבד עשתון”, למרות שהוא מנציח את הטעות, הוא מובן יותר ולכן שמיש יותר.
מאת מיכל
האם אני היחידה שמזהה את הדמיון בין עשתונה לאתונ(ה)? זה דווקא משעשע
“היי, איבדתי את האתונ(ה) שלי”
מאת מלאמילים
מה שרק מחזק את קופי:
אתונות – אתון
עשתונות – עשתון
ואם מי שאיבד אתון מצא את המלוכה, מה ימצא מי שאיבד עשתון?
מאת Boojie
תומכת בקופי. ואני אפילו לא פתחתי מילון בשביל זה – הסתכלתי בערך וישר התחיל אצלי טקס מריטת השערות, כי עשתון זה זכר.
ואסף, יש סיכוי כלשהו שאם קופי ישביז אותך מספיק, בסוף הרמה של האתר הזה תעלה? נגיד, “עריכה” שבאמת מעלה את איכותם של ערכים, ולא סתם מכניסה בהם שינויים אקראיים לפי טעמו האישי של ה”עורך”?
מאת Shayke
אם עשתון ביחיד זה מחשבה, אז מי שאיבד עשתון מצא את השמחה.
כמאמר הכתוב Ignorance is bliss.
מאת אסף שגיא
Boojie, אני לא יכול לחשוף מה קופי צריך לעשות בשביל שזה יקרה.
אבל אני כן יכול להגיד לך ש”מצב מכני מצוין” זה לא איך שהייתי מתאר הרבה מהערכים שנכתבים לאתר. אז יותר מפעם (או שלוש) ביום אני נאלץ לשלוף את הסטן מהסליק ולחורר ערכים. לשנות משמעות – זה נדיר מאד, ואני נזהר. להחליף דוגמאות, לרהט הגדרות – זה אני עושה כל יום.
למען הסר ספק, אצלך “לרהט” זה לנקד נכון, להשתמש בהטיה נכונה ולכתוב בכתיב חסר. אצלי “לרהט” זה לכתוב הגדרה מילונית הגיונית לטקסט שמגיע ככה: “מכירים את זה ש-x? אז זה למה קוראים למילה הזאת y. אפשר למסור ד”ש?”
מאת Boojie
אסף, כנראה הייתי מתרשמת יותר אילולא כבר שימשתי במגוון תפקידים במקומות אחרים (כולל אתרים) שבהם למילה “עריכה” הייתה קצת יותר משמעות. תנסה פעם להיות עורך של מגזין ספרותי, ואז נשמע אותך מקטר על עלגות בטקסטים שאתה מקבל (רמז: הם קצת יותר ארוכים ממה שאתה מקבל בדורבנות).
להפוך טקסט לקריא ותואם לקריטריונים זה תפקיד *מובן מאליו* אצל עורך. וכך גם לדאוג לזה שטקסט לא יתפרסם כשהוא מלא שגיאות כתיב, הגהה וניקוד. שעורך יאמר “יש בזה שגיאות כי ככה קיבלנו את זה” זה עצוב, לא פחות.
מאת דורי
ואו, דז’ה וו.
בוג’י ואסף, או שתתחתנו, או שתהרגו אחד את השניה, או שתמצאו משהו חדש לריב עליו, כי את הויכוח הזה כבר שחקתם לגמרי.
מאת אסף שגיא
מעולם לא טענתי לכתר של “עורך” מעבר ל”עורך בדורבנות”.
And quite frankly, my dear, I wouldn’t like to.
אני לא יודע לנקד. הנה, אמרתי את זה, אני לא יודע לנקד!
ואם כבר להוריד ציפיות, גם בואי נפסיק לקרוא לדורבנות אתר לשוני. בואי נקרא לו אתר בדיחות שבמקרה מתעסק במילים.
ואני רציני לגמרי. עכשיו רק נותר לקרוא שגיאות ולהתעלם. ולצחוק מהתוכן של הטקסט בזמננו הפנוי.
מאת איש
אסף היקר,
[נשימה ארוכה]
שמע, אחי. אתה צודק. יצרת, יחד עם חבר’ה מובחרים, אתר שכל הכוונה מאחורי בנייתו הייתה שישמש “אתר בדיחות שבמקרה מתעסק במילים”.
(ואני שם בצד לעת עתה את חוסר הקוהרנטיות במתן ההצהרה דלעיל, במיוחד לאור מדור התשבוחות העצמי – “דורבנות בתקשורת”, בו נאמר בכל מקום כי דורבנות הוא אתר “חידושי לשון”, ולא “אתר בדיחות”).
להזכירך, אנחנו ב-2010, הדבר הכי חם באינטנרט זה “תוכן גולשים”, והמקום הנעים בו כולנו נמצאים מבוסס באופן בלעדי על תוכן של גולשים. כל ערך וערך הינו יצירה ספרותית (ממש כך!) אשר שייכת למי שיצר אותה. להמחשה – אם תקבל מכל אחד ואחד מהכותבים הנחייה להסיר ערך אתה תהיה *חייב* לעשות כן, משום שאחרת תמצא אחראי להפרה של זכויות היוצרים של הכותבים.
אולם, בעולם זכויות היוצרים אין די. בישראל, אשר ירשה את חוק זכות יוצרים (כך במקור) מהמשפט האנגלי, נותנים כבוד לדבר נוסף: “הזכות המוסרית”. הזכות המוסרית ממשיכה לחיות במהלך חיי היצירה גם במקרים בהם היצירה הועברה (נמכרה, וכו’) לגורם אחר. הזכות המוסרית אומרת משהו מאד ברור – אסור לסלף, לשנות או לפגום ביצירה המקורית באופן אשר עלול לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. ודי לחכימא ברמיזה.
כבר נכתב פה בעבר שללא “תנאי שימוש” ברורים וללא “מדיניות פרטיות”, המצויים כיום בכל אתר, האתר הזה לא יתרומם – וזו הוכחה נוספת לכך. מופלא בעיני שהתחילה פעילות מסחרית באתר (מבצע “בירה מכבי”)כשהאתר הזה לא עומד בסטנדרטים מינימליים במישור המשפטי (העדר תנאי שימוש, כאמור). מעבר לכך, הייתה גם הצהרה ש”לא יהיו כאן פרסומות” או דברים דומים, אז הנה, אנו מגלים שבצע כסף גורם גם לגברים האמינים ביותר להוריד את התחתונים.
מאת קופי פייטר
לא, לא, אסף. בבקשה אל תזנה את דורבנות ואל תקרא לו “אתר בדיחות שבמקרה מתעסק במילים”. אני לא רואה את עצמי כאחד שכותב וקורא בהנאה אתר עם הגדרה כזו ואני בטוח שלכולם התחלק משהו בגרון כשקראו את ההגדרה החדשה שלך.
הנה, יש לי הצעה לייעול – תן לי את הרשות והזכות לעבור על הטקסטים לאחר שאתה עורך אותם. אני מבטיח לערוך לשונית בלבד – הגהה בלבד.
כך תחסוך מעצמך את העצבים (המוצדקים) של כל הפסיקופתים כאן וכך תינצלנה השערות הבודדות שנשארו לבוג’י על הראש. מה אתה אומר?
מאת Boojie
אסף, לא באמת מעניין אותי למה טענת ולמה לא טענת. בנית אתר שמתיימר להיות מילון. אולי אתה לא מתכוון שהוא יהיה מילון, אבל בכל הגיחות של האתר הזה לתקשורת ובכל הדרכים שבהן הוא רוכש לעצמו – ולא ראיתי שאתה מתנגד לזה במיוחד – גיחה לתודעת הקהל, הוא אכן מככב כ”מילון סלנג” ושאר יציאות דומות.
אתה מרגיש בנוח עם זה שיצרת משהו שהוא באיכות ירודה, ואתה ממשיך להחזיק אותו באיכות הירודה הזאת, בלי שום רצון לשפר? יופי, אני ממש שמחה בשבילך. אבל במקרה זה, אל תציג אותו באופן לא נכון. אל תבנה לו תדמית שמבוססת על יומרות שונות לחלוטין. אל תעשה יום הולדת לדורבנות שבו תיתלה באילנות גבוהים שעיסוקם בבלשנות, כשמבחינתך מדובר באתר שמיועד כולה לבדיחות.
אתה לא יודע לנקד? יופי. ההודאה בבעיה היא מחצית הדרך לפיתרון. תמצא מתנדבים. יותר מעשר שנים אני שורצת בקהילה האינטרנטית החביבה עלי (מדע בדיוני ופנטזיה), עם פלישות מזדמנות לקהילות אחרות, יותר מעשר שנים שאני מתנדבת בה ומנדבת בה אנשים במגוון תחומים, ולעולם, לעולם לא תצליח לשכנע אותי שאדם שרוצה למצוא מתנדבים שמסוגלים לערוך או להגיה תכנים לא יצליח למצוא אותם. אבל אתה יודע מה? לא ראיתי שאתה מנסה. בכל התקופה – הלא ארוכה, אבל גם לא ממש קצרה – שאני מבלה בדורבנות (ומתייאשת מהרמה כל פעם יותר), מעולם לא ראיתי שפרסמת פנייה בחיפוש אחר עורכים/מגיהים, למשל.
ומה יוצא מזה? יוצא מזה שאתה (וה”עורכים” האחרים שלך, יהיו אשר יהיו) תוחבים את כפותיכם ביצירות של אחרים ומשנים אותן ללא רשות ובאופן בלתי מקצועי לחלוטין, אבל לא טורחים אפילו לרגע לדאוג שהאיכות של החומר שאתם מפיקים תחת ידיכם באמת תהיה ראויה למאכל. אתם מקבלים מראש את העובדה שמה שאתם מציעים לגולשים שלכם הוא חומר באיכות ירודה ולא קרובה למקצועית.
וכמו שאמרתי בהתחלה, זה מה שטוב לך? סבבה. אבל תפסיק למכור יומרות. תפסיק לעשות דברים שבונים לאתר שלך תדמית איכותית וגבוהה בהרבה ממה שמגיע לו. רוביק רוזנטל (כמו האורחים האחרים באירוע יום ההולדת לדורבנות) הוא לא אורח מתאים לאירוע של אתר שבמוצהר מבוסס על עלגות וחוסר התעניינות בלשון, והבחירה בו כאורח מציגה את האתר שלך כמשהו שהוא ממש לא. זו בחירה שלך. או שתפסיק להתכחש לה, או שתשנה אותה. נכון לרגע זה, אתה מוכר יומרות שאין להן כיסוי.
מאת Duck
בוג’י כ”כ, אבל כ”כ צודקת.
לא רק בשימוש באתר. אני מדביק מתוך הקישורית “מז זה דורבנות” שבאתר:
מה זה דורבנות?
דורבנות הינו מילון לסלנג עברי ותחדישי שפה.
עכשיו, לי ניקוד, מין-דקדוקי וכד’ שגויים מפריעים פחות, סלנג לא אמור לציית ציות-עיוור לכללי הדקדוק של השפה, אבל להתחבא מאחורי “זה אתר בדיחות”, כאשר האתר הוא בפירוש לא, זה לא בסדר.
בהיות בוג’י אחת הכותבות והמגיבות המוצלחות באתר, אני מקווה שהיא תמשיך לפקוד אותו, וכפועל יוצא, אני מקווה שהא”ש ימצאו דרך להעלות את רמת העריכה באתר, אולי אפילו על חשבון קצב פרסום הערכים בו.
מאת אורי שומרוני
אני חושב שכולכם פספסתם כאן משהו – את ההתחלה של המשפט של אסף…
“ואם כבר להוריד ציפיות,”
לא נראה לי שאסף מתייחס לאתר בתור אתר של בדיחות שבמקרה וגו’, אלא שהוא אומר – “מבחינתי, תסתכלי עליו ככה אם זה אומר שתפסיקי להרגיש נפגעת מהרמה שאני חושב שהיא בסדר.”
קצת להרגיע עם הגישה, כולכם משתתפים (כמגיבים וכותבים) מוערכים פה ודעתכם חשובה, אבל נראה לי שלקחתם את זה קצת אישית מדי לכיוון של זלזול…
מאת ר.
אפרופו צורת היחיד של עשתונות, לכל הנרגנים:
http://www.safa-ivrit.org/milon/%D7%A2%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
*אין בהודעה זו משום להביע זלזול במלחמתו הצודקת של העולם הנאור, בראשות בוג’י, בנמיכות הסטנדרטים הפושה באתר. נהפוך הוא.
מאת ס.
בשיעור הראשון במבוא לבלשנות מלמדים על שני סוגי בלשנות: בלשנות פוסקנית, המנסה ללמוד מה הם כללי הלשון ולפעול לפיהם, ובלשנות מתארת, שעיסוקה בצפייה מבחוץ בהתפתחות השפה בלי להגביל אותה.
לעניות דעתי (ומיכון שאני רק בשנה ב’, דעתי עוד ענייה), ויכוח זה, שנכתב עליו רבות ויכתב עליו עוד רבות, הוא תמצית הויכוח כאן.
עשתון ועשתונה הן שתיהן צורות של גזירה לאחור משם העצם “עשתונות”. מה מהן נכון? תלוי את מי שואלים. אם נשאל את הבלשן הפוסק, התשובה כנראה תהיה שהצורה הנכונה היא עשתון. אם נשאל אל הבלשן התיאורי, התשובה תהיה שאלה: מה הציבור מאמץ?
what’s my point?
האתר בנוי במתח שבין שני הגישות. זה מה שיפה באתר, זה מה שמשאיר אותו כל הזמן חד, ערני ועדכני. קיצוניות אחת היא האקדמיה, וקיצוניות שנייה היא אתר בדיחות: ולדורבנות מקום מעולה באמצע.
אף קיצוניות אינה בריאה לו- לא עריכה יתירה, ולא חוסר עריכה מוחלט. ניקוד נכון? צריך. אטימולוגיה עממית- מותר ורצוי, ולא אגזים אם אומר צריך.
אלה חיים של שפה, לא?
מאת יובל פינטר
אולי כמחבר הערך שעורר סערה שווה שאכניס פה איזו מילה: עשתון.
סתם.
הופעל פה שימוש כוזב של הטיעון “10 שניות נוספות. זה בדיוק הזמן שלוקח…”. מדוע? כששלחתי את הערך לא עלתה במוחי בכלל האפשרות ש”עשתון” היא הצורה הנכונה, או שבכלל יש צורה נכונה כיחיד למילה שמעולם לא שמעתי אותה מחוץ לביטוי. המילים שאני שולח הן לרוב טוויסטים קטנים לביטויים שגורים, כמו “חי בטרילוגיה” או “לחגוג כאילו אין מחר”. כשחשבתי על הביטוי “לאבד את העשתונות” חשבתי עליו בדיוק כמו שאני מכיר אותו, בלי לפתוח מילון אטימולוגי. אז נכון שיש חלון ואתון וכסא ושולחן ושבוע, אבל עדיין רוב הסיומות “ות” נגזרות אחורה ל”ה”. וכך גזרתי לתומי. וגם החברים למעלה העירו הערות נכונות.
וגם אני מסכים שמה שקל לבדוק עדיף לבדוק. אבל בפרפראזה על דונלד ראמספלד, אנחנו יכולים לבדוק רק את מה שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, ולא את מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים.
חוץ מבוג’י וקופי, שיודעים הכל.
זהו. תודה על ההאזנה.
מאת יובל פינטר
מחרתיים, נו. מחר זה המקורי.
מאת קופי פייטר
וואי, אני רחוק מלדעת הכול, אבל “עשתונה” הציק לי בעין וקפצתי למילון אבן-שושן כדי לוודא. מר אבן היה כה משוכנע בדבריו שלא חשבתי לוודא זאת בעוד מקום.
ואז בא איש והנחית עלי כאפה מצלצלת. אפילו בוג’י שטובה פי עשרה ממני בלשון לא ידעה זאת.
אז הנה, לומדים. חבל לי שדי בגללי שוב נכנסנו לאותו ויכוח עתיק כי הערך באמת חמוד.
אז קבל את התנצלותי, מר פינטר.
נ.ב: די משעשע שבערך ששמו “לאבד עשתונה” קצת השתגענו, אבל לא ממש…
מאת איש
מונקי הלוחם – אנשים עוד יחשבו שבאמת נתתי לך כאפה. מבקש להכחיש.