קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
תרגום עברי של נגן המדיה “iPod Touch”.
“בפעם הראשונה שראיתי את הממשק של אייפוד נגע עמדתי פעור פה.”
“אני לא יכול יותר, נמאס לי כבר מהאייפוד נגע הזה.”
“מחקר חדש קובע כי האייפוד נגע הופך את משתמשיו לזומבים בתוך זמן קצר.”
נתרם ע”י: אלעד יניב.
נושכים את השפה
9 תגובות על ”אייפּוד נֶגַע“
מאת אלעד יניב
כרגיל, הערך עבר שחיטה וחיתוך בבשר החי, שבמקרה זה השמידו את כפל הלשון שהיה קיים.
הערך המקורי היה משהו בסגנון:
1. שמו העברי של נגן המדיה “iPod Touch”.
2. כינוי גנאי לאותו נגן מדיה עקב הפופולריות המופרזת שלה הוא זוכה.
שכזבה, שכזבה מרה.
מאת קופי פייטר
אכן ההגדרה הזו מסבירה יותר את הדוגמאות והפכה את הערך ממעצבן לסביר בהחלט.
אין מה לעשות, בכלים הדמוקרטיים שיש לנו, הדבר היחיד שאפשרי הוא לכתוב תגובה מהירה ככל האפשר המכילה את ההגדרה ו/או הדוגמאות המקוריות שעוותו, וכך למזער נזקים.
מאת ערס פואטי
אני זוכר במעומעם את הדיון.
ברור לי שהפתרונות הקיצוניים, העדר מוחלט של עריכה או עריכה גמזנית וקשוחה , שניהם לא טובים.
מה שהספקתי לשכוח זה את הסיבות: גם למה המצב הנוכחי הוא של עריכה גמזנית קשוחה, וגם מה הטיעון נגד עריכה מינימלית (ברמת שגיאות כתיב והוספת (אך לא שינוי) דוגמאות), ובמקרים הנדירים שהצורך יצעק לשמים – עריכה לאחר הפרסום.
החסרון הוא כמובן שיהיו יותר ערכים גרועים, או מרושלים.
זה לדעתי עדיף בהרבה על החסרון של המדיניות הנוכחית, שמידי פעם שופכת את המים עם התינוק, ונושקת לעיתים לבלתי נסבלת.
למען ההגינות אציין שלאסף היו טיעונים משלו, אותם כאמור שכחתי, ואשמח לקרוא אותם שוב.
מאת קופי פייטר
יש רק שני דברים שאני לא מבין בעולם הזה:
הראשון הוא שיקול הדעת של עורכי דורבנות, הידועים גם בשם “האלף-שינים” (ה-א”שים).
השני הוא זה שכשאני כותב ב-word את ראשי-התיבות “ש”ח”, החצוף מעביר אותם בלי בושה ובלי רשות לסימן “₪”, ואז פתאום נזכר שהוא לא מכיר את הסימן הזה ועושה קו אדום ומעליב מתחתיו. כאילו מה??? אתה שינית, פתאום אתה לא מכיר אותו?
מאת קרמיסימ-עוף
איך נקרא לתופעה המרגיזה, בה אחרי 3 חודשים ארוכים הערך מופיע סוף סוף, אבל אחרי עריכה יצירתית?
מאת עופר
הבעייה עם ההגדרה המקורית היא שישנם שני פירושים לערך, וזה דבר שגורם לכל ערך התרסקות ידועה מראש (ולא אני אמרתי את זה), ולכן העריכה עשתה כאן משהו חיובי (ואין כמו העורכים… כן כן תעשו לי ילד… כן עוד עוד… כן בדיוק שם… הא הא הא! אני הולך לישון…).
מאת עופר
לעניין התופעה ביאליק כבר כתב שיר: על השחיטה.
מאת קופי פייטר
קרמיסימ-עוף, התופעה ידועה:
התינוק שלך נולד אחרי חודשיים קשים, בהם הוא התבשל בבטנם של העורכים. הרופאים הבטיחו לך שהכול יהיה בסדר והוא ייצא מושלם. אתה עוקב אחריו באולטרא-סאונד ובמערכת התגובות, ואז במפתיע ובמפגיע הוא נולד פגום.
אם הערך נשחט בצורה קשה, אזי ייקרא: “מוות בעריכה”.
אם הוא עוות קלות, יעני נשרף אך עדיין ניתן לזהות שזה מה שהגית וכתבת, אזי נעשתה כאן: “חריכה לשונית”.
מאת עידן עמית
קופי,
לבעיה שלך עם WORD
אתה יכול לבטל את השינוי האוטו’ של ש”ח