השפם הראשון שגדל לילד שהופך לנער, בתקופת המעבר מילדות לבגרות ולרוב בגיל המצוות. (על-כן שמו, “בר מצווה”)
מאחר והוא השפם הראשון של הנער בהתהוות, הוא לא יגדל במלואו אלא יופיע רק בצדדים.

ע”ע שפמתול.

“נמאס לי להתגלח כל בוקר, אולי אני אוציא פטור זקן וזהו.”
“לפחות לך יש זקן.. אני עוד תקוע עם שפם בר-מצווה.”

“איך אתה מדבר אלי יא דרדק? עוד אין לך שפם בר-מצווה וכבר אתה מדבר ככה?”

נתרם ע”י: אשד זצ’בסקי
מקור: עממי.